12.2.2 מבחן וילקוקסון למדגמים מזווגים
תוכן השיעור
זהו מבחן המקביל למבחן t למדגמים תלויים.
כאשר מדובר בשני מדגמים תלויים (מזווגים), ואין הנחת התפלגות נורמלית, מדגם קטן, וניתן לחשב הפרשים.
במבחן הסימן- לא שמנו לב לגודל המוחלט של ההפרש כדי להתגבר על בעיה זו הציע וילקוקסון בשנת 1945 את המבחן הזה.
מתחשבים בגודל המוחלט של ההפרש ולא רק בכוונו.
לצורך חישוב מבחן זה יש לערוך טבלת דירוגים.
כאשר שני המשתנים תלויים, המידע הוא n זוגות של תצפיות, אין הנחת נורמליות, מדרגים את הערך המוחלט של ההפרשים.
D=X_2-X_1, מתעלמים מזוגות שהפרשם אפס.
אלגוריתם לחישוב מבחן וילקוקסון למזווגים
C – ערך קריטי בטבלה ערכים קריטיים של W למבחן וילקוקסון למדגמים מזווגים.
הכרעה: דחה את H_0 אם w≤c לפי הטבלה של חד / דו צדדי
שאלה 1
הטבלה הבאה מציגה את מספר שעות השינה לאחר קבלת תרופה מסוימת, ומספר שעות השינה לפני קבלתה, של 9 חולים שקיבלו תרופה מסויימת.
מספר שעות שינה לפני קבלת התרופה |
7 | 5 | 6.5 | 6.5 | 7 | 5 | 4.5 | 8 | 8 |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מספר שעות שינה אחרי קבלת התרופה |
8 | 7 | 6 | 8 | 7 | 8 | 8.5 | 7 | 9 |
האם לתרופה השפעה חיובית על מספר שעות השינה, כאשר לא ניתן להניח התפלגות נורמלית של שעות השינה ?
נסח את ההשערות,
הסבר מהו המבחן המתאים ובדוק ברמת מובהקות 0.05.