קניה או מכירה של אג"ח

קניית אג"ח מהציבור מגדילה את כמות הכסף. עירוי חיצוני חיובי

הבנק המרכזי מקבל אג"ח ומשלם לציבור כסף. יש יותר כסף במשק ולכן ↑M

מכירת אג"ח לציבור מקטינה את כמות הכסף. עירוי חיצוני שלילי

הציבור מקבל אג"ח ומשלם לבנק המרכזי כסף. יש פחות כסף במשק ולכן ↓M

קניה או מכירה של מט"ח

קניית מט"ח מהציבור מגדילה את כמות הכסף. עירוי חיצוני חיובי

הבנק המרכזי מקבל מט"ח ומשלם לציבור בשקלים. יש יותר שקלים במשק ולכן ↑M

מכירת מט"ח לציבור מקטינה את כמות הכסף. עירוי חיצוני שלילי

הציבור מקבל מט"ח ומשלם לבנק המרכזי בשקלים. יש פחות שקלים במשק ולכן ↓M

מתן הלוואות לממשלה

כשהבנק המרכזי מלווה כסף לממשלה,

הממשלה משתמשת בו למימון הוצאותיה: משכורות, קניות מפירמות

כלומר הכסף מוזרם למשק

ממשלה לווה כסף כדי לממן את הוצאותיה

הממשלה מזרימה את הכסף למשק ולכן ↑M עירוי חיצוני חיובי

מתן הלוואות לבנקים המסחריים

הלוואה מוניטרית היא הלוואה שהבנק המסחרי מקבל מהבנק המרכזי.

הכסף מההלוואה נכנס לרזרבות של הבנקים ולכן זה מזרים כסף למשק. ↑M עירוי חיצוני חיובי

שינוי הריבית המוניטרית

ריבית מוניטרית היא ריבית על ההלוואה שהבנק המרכזי מלווה לבנקים המסחריים.

נניח שהבנק המרכזי הוריד את הריבית המוניטרית אז הבנקים המסחריים יקחו יותר הלוואות וזה יגרום

רזרבות ↑ => עו"ש ↑ => M ↑

עירוי חיצוני חיובי

שינוי ביחס הרזרבה (משתנה רק את M)

שינוי ביחס הרזרבה בלבד אינו משנה את בסיס הכסף, הרזרבות והמב"צ אך הוא משפיע על הפיקדונות, הלוואות וכמות הכסף.

כאשר יחס הרזרבה קטן פיקדונות עו"ש גדלים גם ההלוואות וכמות הכסף ולהפך כאשר יחס הרזרבה גדל.

R↑ => מכפיל פקדונות ↓ => עו"ש ↓ => M↓

קיים יחס הפוך בין יחס הרזרבות לM

סיכום אמצעים העומדים לרשות הבנק המרכזי לשינוי כמות הכסף

פעולות המקטינות את כמות הכסף - מדיניות מוניטרית מצמצמת/מרסנת

1. מכירת/הנפקת אג"ח
2. מכירת מט"ח לציבור
3. הגדלת יחס רזרבה
4. העלאת ריבית מוניטרית

פעולות המגדילות את כמות הכסף - מדיניות מוניטרית מרחיבה

1. קניית/פדיון אג"ח
2. קניית מט"ח מהציבור
3. הקטנת יחס רזרבה
4. הורדת ריבית מוניטרית