שיעור - פונקציה אי זוגית
תוכן השיעור
פונקציה f(x) נקראת פונקציה אי-זוגית אם עבור כל x השייך לתחום ההגדרה שלה מתקיים: f(-x)=-f(x)
פונקציה אי זוגית היא פונקציה שהגרף שלה סימטרי ביחס לראשית הצירים
(אם מסובבים את הגרף ב-180° סביב ראשית הצירים, מתקבל שוב את הגרף המקורי)
פונקציה ממשית f:D→F נקראת פונקציה אי-זוגית אם:
א. תחום ההגדרה של f(x) סימטרי ביחס ל- x=0, כלומר, אם x∈D אז גם -x∈D.
ב. לכל x∈D מתקיים: f(-x)=-f(x)
איך נוכיח את קיום התנאי f(-x)=-f(x) ?
כדי להוכיח את קיום התנאי f(-x)=-f(x) מציבים בתבנית הפונקציה (–x) במקום המשתנה x ומשווים את התוצאה המתקבלת עם f(x)-.
למשל: כדי להראות שהפונקציה f(x)=x^3/2+1/2x היא פונקציה אי-זוגית, נראה כי לכל x ממשי השונה מ-0 מתקיים:
f(-x)=(-x)^3/2+1/(2∙(-x))=(-x^3)/2+1/(-2x)=-(x^3/2+1/2x)=-f(x)
כדי להראות שפונקציה איננה אי זוגית, די למצוא זוג ערכי x נגדיים אשר ערכי ה-y המתאימים להם אינם מספרים נגדיים.
למשל כדי להראות ש הפונקציה: f(x)=x^2+x איננה זוגית, די להראות ש- f(-3)=6 ואילו f(3)=12.