אינטגרל של פונקציות טריגונומטריות

הסבר מלא, דוגמאות פתורות ותרגול.

📖 אינטגרל של פונקציות טריגונומטריות

∫ אינטגרל של פונקציות טריגונומטריות

sin, cos, tan ועוד

📐 אינטגרלים בסיסיים

\(f(x)\) \(\int f(x) \, dx\)
\(\sin x\) \(-\cos x + C\)
\(\cos x\) \(\sin x + C\)
\(\frac{1}{\cos^2 x}\) \(\tan x + C\)
\(\frac{1}{\sin^2 x}\) \(-\cot x + C\)
\(\tan x\) \(-\ln|\cos x| + C\)
\(\cot x\) \(\ln|\sin x| + C\)

💡 לזכור:

• אינטגרל של sin → מינוס cos

• אינטגרל של cos → sin (בלי מינוס)

⚡ עם ביטוי לינארי (ax + b)

הכלל: מחלקים במקדם של x!

\(\int \sin(ax+b) \, dx\) \(-\frac{1}{a}\cos(ax+b) + C\)
\(\int \cos(ax+b) \, dx\) \(\frac{1}{a}\sin(ax+b) + C\)
\(\int \frac{1}{\cos^2(ax+b)} \, dx\) \(\frac{1}{a}\tan(ax+b) + C\)

דוגמאות:

\(\int \sin(3x) \, dx = -\frac{1}{3}\cos(3x) + C\)

\(\int \cos(2x+1) \, dx = \frac{1}{2}\sin(2x+1) + C\)

\(\int \frac{1}{\cos^2(5x)} \, dx = \frac{1}{5}\tan(5x) + C\)

✏️ דוגמה 1: אינטגרל בסיסי

חשבו: \(\int (3\sin x - 2\cos x) \, dx\)

פתרון:

\(\int 3\sin x \, dx - \int 2\cos x \, dx\)

\(= 3 \cdot (-\cos x) - 2 \cdot \sin x + C\)

\(= -3\cos x - 2\sin x + C\)

תשובה: \(-3\cos x - 2\sin x + C\)

✏️ דוגמה 2: אינטגרל מסוים

חשבו: \(\int_0^{\frac{\pi}{2}} \cos x \, dx\)

פתרון:

\(\Big[ \sin x \Big]_0^{\frac{\pi}{2}}\)

\(= \sin\frac{\pi}{2} - \sin 0\)

\(= 1 - 0 = 1\)

תשובה: 1

📚 זהויות טריגונומטריות חשובות לאינטגרלים

זהות יסודית

\(\sin^2 x + \cos^2 x = 1\)

זהויות זווית כפולה (חשוב מאוד!)

\(\sin^2 x = \frac{1 - \cos(2x)}{2}\)

\(\cos^2 x = \frac{1 + \cos(2x)}{2}\)

זהויות מכפלה לסכום

\(\sin x \cos x = \frac{1}{2}\sin(2x)\)

🔢 אינטגרל של sin²x ו-cos²x

\(\int \sin^2 x \, dx = \frac{x}{2} - \frac{\sin(2x)}{4} + C\)

\(\int \cos^2 x \, dx = \frac{x}{2} + \frac{\sin(2x)}{4} + C\)

💡 לזכור: ההבדל היחיד הוא בסימן של sin(2x)!

✏️ דוגמה 3: אינטגרל של sin²x

חשבו: \(\int \sin^2 x \, dx\)

פתרון:

שלב 1: משתמשים בזהות

\(\sin^2 x = \frac{1 - \cos(2x)}{2}\)

שלב 2: מציבים באינטגרל

\(\int \frac{1 - \cos(2x)}{2} \, dx = \frac{1}{2} \int (1 - \cos(2x)) \, dx\)

שלב 3: פותרים

\(= \frac{1}{2} \left( x - \frac{\sin(2x)}{2} \right) + C\)

\(= \frac{x}{2} - \frac{\sin(2x)}{4} + C\)

תשובה: \(\frac{x}{2} - \frac{\sin(2x)}{4} + C\)

🔄 אינטגרלים עם הצבה

כשיש פונקציה טריגונומטרית בחזקה כפולה בנגזרת שלה:

תבנית 1: \(\int \sin^n x \cos x \, dx\)

הצבה: \(u = \sin x\), \(du = \cos x \, dx\)

תוצאה: \(\frac{\sin^{n+1} x}{n+1} + C\)

תבנית 2: \(\int \cos^n x \sin x \, dx\)

הצבה: \(u = \cos x\), \(du = -\sin x \, dx\)

תוצאה: \(-\frac{\cos^{n+1} x}{n+1} + C\)

תבנית 3: \(\int \frac{\sin x}{\cos^n x} \, dx\)

הצבה: \(u = \cos x\)

תוצאה: \(\frac{1}{(n-1)\cos^{n-1} x} + C\)

✏️ דוגמה 4: sin³x·cos x

חשבו: \(\int \sin^3 x \cos x \, dx\)

פתרון:

הצבה: \(u = \sin x\)

\(du = \cos x \, dx\)

האינטגרל הופך ל:

\(\int u^3 \, du = \frac{u^4}{4} + C\)

חזרה ל-x:

\(= \frac{\sin^4 x}{4} + C\)

תשובה: \(\frac{\sin^4 x}{4} + C\)

✏️ דוגמה 5: cos⁴x·sin x

חשבו: \(\int \cos^4 x \sin x \, dx\)

פתרון:

הצבה: \(u = \cos x\)

\(du = -\sin x \, dx\)\(\sin x \, dx = -du\)

האינטגרל הופך ל:

\(\int u^4 \cdot (-du) = -\frac{u^5}{5} + C\)

חזרה ל-x:

\(= -\frac{\cos^5 x}{5} + C\)

תשובה: \(-\frac{\cos^5 x}{5} + C\)

✏️ דוגמה 6: tan x

חשבו: \(\int \tan x \, dx\)

פתרון:

כותבים מחדש:

\(\int \tan x \, dx = \int \frac{\sin x}{\cos x} \, dx\)

הצבה: \(u = \cos x\), \(du = -\sin x \, dx\)

\(= \int \frac{-du}{u} = -\ln|u| + C\)

חזרה ל-x:

\(= -\ln|\cos x| + C\)

תשובה: \(-\ln|\cos x| + C\)

✏️ דוגמה 7: sin x · cos x

חשבו: \(\int \sin x \cos x \, dx\)

פתרון (שתי שיטות):

שיטה 1: זהות

\(\sin x \cos x = \frac{1}{2}\sin(2x)\)

\(\int \frac{1}{2}\sin(2x) \, dx = -\frac{1}{4}\cos(2x) + C\)

שיטה 2: הצבה (\(u = \sin x\))

\(\int u \, du = \frac{u^2}{2} + C = \frac{\sin^2 x}{2} + C\)

תשובות: \(-\frac{\cos(2x)}{4} + C\) או \(\frac{\sin^2 x}{2} + C\)

💡 שתי התשובות שקולות! (נבדלות בקבוע)

✏️ דוגמה 8: אינטגרל מסוים עם הצבה

חשבו: \(\int_0^{\frac{\pi}{2}} \sin^2 x \cos x \, dx\)

פתרון:

הצבה: \(u = \sin x\), \(du = \cos x \, dx\)

החלפת גבולות:

כש-\(x = 0\): \(u = \sin 0 = 0\)

כש-\(x = \frac{\pi}{2}\): \(u = \sin\frac{\pi}{2} = 1\)

האינטגרל:

\(\int_0^1 u^2 \, du = \Big[ \frac{u^3}{3} \Big]_0^1 = \frac{1}{3} - 0 = \frac{1}{3}\)

תשובה: \(\frac{1}{3}\)

📋 טבלת סיכום

אינטגרל תוצאה
\(\int \sin(ax) \, dx\) \(-\frac{1}{a}\cos(ax) + C\)
\(\int \cos(ax) \, dx\) \(\frac{1}{a}\sin(ax) + C\)
\(\int \sin^2 x \, dx\) \(\frac{x}{2} - \frac{\sin(2x)}{4} + C\)
\(\int \cos^2 x \, dx\) \(\frac{x}{2} + \frac{\sin(2x)}{4} + C\)
\(\int \tan x \, dx\) \(-\ln|\cos x| + C\)
\(\int \sin^n x \cos x \, dx\) \(\frac{\sin^{n+1} x}{n+1} + C\)
\(\int \cos^n x \sin x \, dx\) \(-\frac{\cos^{n+1} x}{n+1} + C\)

💡 טיפים למבחן

1️⃣ מינוס ב-sin

אינטגרל של sin נותן מינוס cos

2️⃣ חלק במקדם

\(\sin(ax)\) → חלק ב-a

3️⃣ sin² ו-cos²

השתמשו בזהויות זווית כפולה

4️⃣ חזקה × נגזרת

\(\sin^n x \cdot \cos x\) → הצבה \(u = \sin x\)

📝 סיכום

\(\int \sin x \, dx = -\cos x + C\)

\(\int \cos x \, dx = \sin x + C\)

זכרו: מקדם בתוך → מחלקים בו

חזקה עם נגזרת → הצבה

דוגמאות פתורות

דוגמה 1

💭 מהו אינטגרל מסוים?

הצג פתרון
א

מספר שמייצג את השטח מתחת לגרף הפונקציה בין שני גבולות

✓ נכונה
ב

פונקציה קדומה עם קבוע C

ג

נגזרת של פונקציה בנקודה

ד

סכום של מספרים

💡 הסבר מפורט:

הגדרה: אינטגרל מסוים 📐
אינטגרל מסוים הוא מספר שמחושב על ידי:
1. מציאת פונקציה קדומה F(x)
2. הצבה בגבול העליון b
3. הצבה בגבול התחתון a
4. חיסור: F(b) - F(a)

הסימון המתמטי 📝
\(\int_a^b f(x)dx\)

קוראים: "אינטגרל מ-a עד b של f(x)"

• a = גבול תחתון (נקודת התחלה)
• b = גבול עליון (נקודת סיום)

המשמעות הגיאומטרית 🎨
האינטגרל המסוים מייצג את השטח מתחת לגרף:
• בין הגרף y = f(x)
• ציר ה-x
• הקווים האנכיים x = a ו-x = b

 

חישוב מתמטי 📊
\(\int_0^2 x \, dx\)

שלב 1: פונקציה קדומה
F(x) = x²/2

שלב 2: הצבה
\(\left[\frac{x^2}{2}\right]_0^2\)
= F(2) - F(0)
= 2²/2 - 0²/2
= 2 - 0
= 2 ✓

ההבדל העיקרי מאינטגרל לא מסוים 📋

תכונה לא מסוים מסוים
סימון \(\int f(x)dx\) \(\int_a^b f(x)dx\)
גבולות אין יש (a, b)
תוצאה פונקציה + C מספר
קבוע C יש אין
משמעות פונקציה קדומה שטח

 

דוגמה נוספת 🔢
\(\int_1^3 x^2 \, dx\)

שלב 1: F(x) = x³/3
שלב 2: F(3) = 3³/3 = 27/3 = 9
שלב 3: F(1) = 1³/3 = 1/3
שלב 4: 9 - 1/3 = 27/3 - 1/3 = 26/3

תוצאה: מספר 26/3 ≈ 8.67

למה זה נקרא "מסוים"? 💭
כי התוצאה מסוימת - מספר קבוע ומוגדר!
לא תלוי ב-C, לא משתנה, תמיד אותה תשובה.

נוסחה כללית ⭐
\(\int_a^b f(x)dx = F(b) - F(a) = [F(x)]_a^b\)

כאשר F(x) היא פונקציה קדומה של f(x)

🔍 מדוע התשובות האחרות שגויות?
• "פונקציה + C": זה אינטגרל לא מסוים
• "נגזרת": זו פעולה אחרת
• "סכום": לא מדויק, זה שטח

דוגמה 2

💭 למה באינטגרל מסוים אין +C?

הצג פתרון
א כי C מתבטל בחיסור: (F(b)+C) - (F(a)+C) = F(b) - F(a) ✓ נכונה
ב כי אין צורך בקבוע
ג כי זה כלל מתמטי
ד כי הגבולות מבטלים את C

💡 הסבר מפורט:

הסיבה ש-C מתבטל 🎯

חישוב מפורט 📐
נניח F(x) + C היא הפונקציה הקדומה הכללית.

\(\int_a^b f(x)dx = [F(x) + C]_a^b\)

= (F(b) + C) - (F(a) + C)
= F(b) + C - F(a) - C
= F(b) - F(a) + C - C
= F(b) - F(a)

ה-C התבטל! ✓

דוגמה מספרית 🔢
\(\int_0^2 2x \, dx\)

עם C:
F(x) = x² + C

חישוב:
= (2² + C) - (0² + C)
= (4 + C) - (0 + C)
= 4 + C - 0 - C
= 4

בלי C:
F(x) = x²

חישוב:
= 2² - 0²
= 4 - 0
= 4

אותה תוצאה!

למה זה קורה? 💭
ה-C מופיע בשני המקומות:
• פעם אחת ב-F(b)
• פעם שנייה ב-F(a)

בחיסור הם מבטלים זה את זה!

דוגמה עם C שונים 📊
נניח מישהו לקח C = 5 ומישהו אחר C = -3

אדם 1 (C = 5):
F(x) = x² + 5
(2² + 5) - (0² + 5) = 9 - 5 = 4 ✓

אדם 2 (C = -3):
F(x) = x² - 3
(2² - 3) - (0² - 3) = 1 - (-3) = 4 ✓

אותה תוצאה! לא משנה איזה C בוחרים!

הוכחה אלגברית 📐
נוסחה כללית:
\(\int_a^b f(x)dx = [F(x) + C]_a^b\)

= F(b) + C - F(a) - C
= F(b) - F(a) + (C - C)
= F(b) - F(a) + 0
= F(b) - F(a)

מסקנה חשובה ⭐
באינטגרל מסוים:
• לא צריך לכתוב +C
• אפשר לכתוב, אבל זה מיותר
• התוצאה תמיד תהיה אותו מספר
• C לא משפיע על התשובה הסופית

טעות נפוצה ❌
לכתוב:
\(\int_0^2 x dx = \frac{x^2}{2} + C = 2 + C\)

נכון:
\(\int_0^2 x dx = \left[\frac{x^2}{2}\right]_0^2 = 2\)

🔍 מדוע התשובות האחרות שגויות?
• "אין צורך": נכון, אבל לא מסביר למה
• "כלל מתמטי": יש סיבה לוגית
• "גבולות מבטלים": לא מדויק, החיסור מבטל

דוגמה 3

💭 מה המשמעות של a ו-b ב-\(\int_a^b f(x)dx\)?

הצג פתרון
א

a הוא נקודת ההתחלה ו-b הוא נקודת הסיום של התחום

✓ נכונה
ב

a ו-b הם מקדמים של הפונקציה

ג

a ו-b הם ערכי הפונקציה

ד

a ו-b הם נגזרות

💡 הסבר מפורט:

הגבולות באינטגרל מסוים 📐

סימון והגדרות 📝
\(\int_a^b f(x)dx\)

a = גבול תחתון (lower limit)
b = גבול עליון (upper limit)
• מחשבים את השטח בין x = a לבין x = b

דוגמה 1: \(\int_1^3 x^2 dx\) 🔢
• a = 1 (מתחילים ב-x = 1)
• b = 3 (מסיימים ב-x = 3)
• מחשבים שטח מתחת ל-y = x² בין x = 1 ל-x = 3

דוגמה 2: \(\int_0^5 2x dx\) 📊
• a = 0 (מתחילים ב-x = 0)
• b = 5 (מסיימים ב-x = 5)
• מחשבים שטח מתחת ל-y = 2x בין x = 0 ל-x = 5

איך משתמשים בהם? 🔍
שלב 1: מוצאים פונקציה קדומה F(x)
שלב 2: מציבים את b: F(b)
שלב 3: מציבים את a: F(a)
שלב 4: מחסרים: F(b) - F(a)

דוגמה מלאה 📐
\(\int_2^4 3x^2 dx\)

a = 2, b = 4

שלב 1: F(x) = x³
שלב 2: F(4) = 4³ = 64
שלב 3: F(2) = 2³ = 8
שלב 4: 64 - 8 = 56

סדר הגבולות חשוב! ⚠️
• a מתחת (למטה)
• b מעל (למעלה)

אם הופכים את הסדר:
\(\int_b^a f(x)dx = -\int_a^b f(x)dx\)

דוגמה:
\(\int_4^2 x dx = -\int_2^4 x dx\)

טבלת דוגמאות 📋

אינטגרל גבול תחתון גבול עליון תחום
\(\int_0^1 x dx\) 0 1 [0, 1]
\(\int_1^5 x^2 dx\) 1 5 [1, 5]
\(\int_{-2}^3 x dx\) -2 3 [-2, 3]

 

🔍 מדוע התשובות האחרות שגויות?
• "מקדמים": אלו לא מקדמים של הפונקציה
• "ערכי הפונקציה": אלו ערכי x, לא y
• "נגזרות": אין קשר לנגזרות

תרגול עכשיו

צרו שאלה חדשה אקראית ובדקו את עצמכם.

לחצו על הכפתור כדי לקבל שאלה חדשה.