מדדי קשר מקדם המתאם של פירסון ורגרסיה

הסבר מלא, דוגמאות פתורות ותרגול.

📖 מדדי קשר מקדם המתאם של פירסון ורגרסיה

📈 מקדם המתאם של פירסון ורגרסיה

מקדם המתאם של פירסון (r) מודד את עוצמת וכיוון הקשר הליניארי בין שני משתנים רווחיים/מנתיים.

תחום הערכים: −1 ≤ r ≤ +1

קשר ליניארי חיובי r ≈ +1 קשר ליניארי שלילי r ≈ -1 אין קשר ליניארי r ≈ 0

📐 שונות משותפת (Covariance)

sₓᵧ = Σ(xᵢ − x̄)(yᵢ − ȳ) / (n−1)

או בנוסחה המקוצרת:
sₓᵧ = [Σxᵢyᵢ − (Σxᵢ·Σyᵢ)/n] / (n−1)

השונות המשותפת מודדת את הכיוון של הקשר:

  • sₓᵧ > 0 → קשר חיובי
  • sₓᵧ < 0 → קשר שלילי
  • sₓᵧ = 0 → אין קשר ליניארי

r נוסחת פירסון

r = sₓᵧ / (sₓ · sᵧ)

כאשר sₓ ו-sᵧ הן סטיות התקן של X ו-Y

📏 קו הניבויים (רגרסיה)

קו הניבויים (קו הרגרסיה) הוא הישר שמתאר בצורה הטובה ביותר את הקשר הליניארי בין X ל-Y.

משוואת הישר: ŷ = a + bx

שיפוע הישר: b = r · (sᵧ / sₓ)

חותך: a = ȳ − b·x̄
X Y ŷ = a + bx (קו הניבויים) שגיאה (e)

📊 מקדם הקביעה (R²)

R² = r²

R² מייצג את אחוז השונות של Y המוסברת ע"י X
דוגמה: אם r = 0.8, אז R² = 0.64
פירוש: 64% מהשונות בציוני Y מוסברת ע"י הקשר עם X.
36% הנותרים מוסברים ע"י גורמים אחרים.

🔢 שונות הניבויים ושונות הטעויות

שונות כוללת = שונות הניבויים + שונות הטעויות

sᵧ² = s²ŷ + s²ₑ
רכיב נוסחה משמעות
שונות הניבויים s²ŷ = r² · sᵧ² החלק המוסבר ע"י X
שונות הטעויות s²ₑ = (1 − r²) · sᵧ² החלק הלא מוסבר

⚠️ נקודות חשובות

  • קורלציה ≠ סיבתיות: קשר חזק לא מוכיח שX גורם ל-Y!
  • r מודד רק קשר ליניארי: יכול להיות קשר לא ליניארי חזק עם r=0
  • רגיש לערכים חריגים: Outliers יכולים לשנות r משמעותית
  • התפלגות נורמלית: לבדיקת מובהקות צריך התפלגות נורמלית

📋 השוואת מדדי קשר

מדד סוג משתנים סוג קשר תחום
למדה (λ) שמיים כללי 0 עד 1
קרמר (V) שמיים כללי 0 עד 1
ספירמן (rₛ) סידוריים מונוטוני -1 עד +1
פירסון (r) רווחיים/מנתיים ליניארי -1 עד +1

OpenBook © 2025 © רוית הלפנבאום 

דוגמאות פתורות

דוגמה 1

📊 מושגי יסוד:
מהו קשר (Association) בין שני משתנים?

הצג פתרון
א כאשר ערכי משתנה אחד קשורים באופן שיטתי לערכי המשתנה השני ✓ נכונה
ב כאשר שני המשתנים שווים
ג כאשר משתנה אחד גורם למשתנה השני
ד כאשר שני המשתנים נמדדים באותן יחידות

💡 הסבר מפורט:

שלב 1: הגדרת קשר 🔍

הסבר יומיומי:

🔗 קשר = כשיודעים משהו על משתנה אחד,
זה עוזר לנו לנחש משהו על המשתנה השני

דוגמאות:
• גובה ומשקל - אנשים גבוהים נוטים לשקול יותר
• השכלה והכנסה - השכלה גבוהה קשורה להכנסה גבוהה
• טמפרטורה ומכירות גלידה - חם יותר = יותר גלידה

קשר ≠ סיבתיות!

שלב 2: המחשה 📊

יש קשר vs אין קשריש קשר חיוביאין קשר

תשובה נכונה: כאשר ערכי משתנה אחד קשורים באופן שיטתי לערכי המשתנה השני

דוגמה 2

📊 סוגי קשר:
מהו קשר חיובי בין שני משתנים?

הצג פתרון
א כשמשתנה אחד עולה, גם השני נוטה לעלות ✓ נכונה
ב כשמשתנה אחד עולה, השני נוטה לרדת
ג כששני המשתנים חיוביים
ד כשהקשר חזק מאוד

💡 הסבר מפורט:

שלב 1: הגדרה 🔍

קשר חיובי:

📈 כששני המשתנים "הולכים ביחד"

• X עולה → Y עולה
• X יורד → Y יורד

דוגמאות:
• גובה ומשקל
• שעות לימוד וציון
• גיל ילדים וגובהם

שלב 2: המחשה 📊

XYקשר חיובי ↗

תשובה נכונה: כשמשתנה אחד עולה, גם השני נוטה לעלות

דוגמה 3

📊 קשר שלילי:
מהו קשר שלילי (הפוך) בין שני משתנים?

הצג פתרון
א כשמשתנה אחד עולה, השני נוטה לרדת ✓ נכונה
ב כשמשתנה אחד עולה, גם השני עולה
ג כשאין קשר בין המשתנים
ד כששני המשתנים שליליים

💡 הסבר מפורט:

שלב 1: הגדרה 🔍

קשר שלילי:

📉 כששני המשתנים "הולכים הפוך"

• X עולה → Y יורד
• X יורד → Y עולה

דוגמאות:
• מחיר וכמות נמכרת
• מהירות נהיגה וזמן נסיעה
• גיל מכונית וערכה

שלב 2: המחשה 📊

XYקשר שלילי ↘

תשובה נכונה: כשמשתנה אחד עולה, השני נוטה לרדת

תרגול עכשיו

צרו שאלה חדשה אקראית ובדקו את עצמכם.

לחצו על הכפתור כדי לקבל שאלה חדשה.