מקרוכלכלה יחידה 4 עירויים פנימיים וחיצוניים
🔄 עירויים פנימיים וחיצוניים
🎯 מטרות הלמידה
- להבחין בין עירוי פנימי לעירוי חיצוני
- להבין את ההשפעה של הפקדות ומשיכות על המאזן הבנקאי
- לחשב שינויים בכמות הכסף כתוצאה מעירויים
- להבין מה קורה במשיכה המונית מבנק
🔄 סוגי העירויים
🔁 עירוי פנימי
📖 הגדרה
עירוי פנימי הוא שינוי בהרכב אחזקת הכסף של הציבור - מעבר בין מזומן (מב"צ) לפיקדונות עו"ש, או להפך.
בעירוי פנימי, בסיס הכסף (B) נשאר קבוע!
| סוג עירוי פנימי | מה קורה? | השפעה על RZ | השפעה על D ו-M |
|---|---|---|---|
| עירוי פנימי חיובי (הפקדה) |
הציבור מפקיד מזומן בבנק | ↑ עולות | ↑ עולים |
| עירוי פנימי שלילי (משיכה) |
הציבור מושך מזומן מהבנק | ↓ יורדות | ↓ יורדים |
📝 דוגמה: הפקדה (עירוי פנימי חיובי)
נתון: הציבור מפקיד 100 ש"ח מזומן בבנק. יחס רזרבה R = 0.2
מה קורה?
- מב"צ יורד ב-100 (הציבור מחזיק פחות מזומן)
- רזרבות עולות ב-100 (הבנק מקבל את המזומן)
- בסיס הכסף: B = CA + RZ = לא משתנה! (ירד ב-100, עלה ב-100)
השפעה על המאזן:
ΔD = ΔRZ × (1/R) = 100 × 5 = 500
ΔM = ΔCA + ΔD = -100 + 500 = +400
⚠️ שימו לב!
בעירוי פנימי:
- בסיס הכסף לא משתנה (B קבוע)
- אבל כמות הכסף כן משתנה (M משתנה)
זה כי מב"צ משתנה באופן חד-פעמי, אבל העו"ש משתנה עם אפקט המכפיל!
🌐 עירוי חיצוני
📖 הגדרה
עירוי חיצוני הוא שינוי בבסיס הכסף במשק - הזרמה או שאיבה של כסף על ידי הבנק המרכזי.
בעירוי חיצוני, בסיס הכסף (B) משתנה!
| סוג עירוי חיצוני | מה קורה? | השפעה על B | השפעה על M |
|---|---|---|---|
| עירוי חיצוני חיובי | הבנק המרכזי מזרים כסף למשק | ↑ עולה | ↑ עולה |
| עירוי חיצוני שלילי | הבנק המרכזי שואב כסף מהמשק | ↓ יורד | ↓ יורד |
צורות תשלום בעירוי חיצוני
💡 1. תשלום דרך הרזרבות (ברירת מחדל)
הכסף נכנס/יוצא דרך הרזרבות של הבנקים → יש אפקט מכפיל!
💡 2. תשלום דרך המב"צ (רק אם נאמר במפורש)
הכסף נכנס/יוצא ישירות למב"צ → אין אפקט מכפיל!
📝 דוגמה: עירוי חיצוני חיובי דרך הרזרבות
נתון: הבנק המרכזי קנה אג"ח מהציבור ב-200 ש"ח ושילם דרך הרזרבות. R = 0.25
פתרון:
- עירוי חיצוני = +200 (בסיס הכסף עולה ב-200)
- מכפיל הפיקדונות = 1/0.25 = 4
- ΔD = 200 × 4 = 800
- ΔM = ΔCA + ΔD = 0 + 800 = +800
🏃 משיכה המונית מבנק
⚠️ מה קורה אם כל הלקוחות רוצים למשוך את כספם בו-זמנית?
התשובה: הבנק לא יוכל לשלם לכולם!
📝 דוגמה מספרית
נתון: לבנק יש פיקדונות עו"ש של 1,000 ש"ח ויחס רזרבה R = 0.2
| נכסים | התחייבויות |
|---|---|
| RZ = 200 | D = 1,000 |
| LO = 800 |
הבעיה:
- הלקוחות רוצים למשוך 1,000 ש"ח (כל הפיקדונות)
- לבנק יש רק 200 ש"ח מזומן (הרזרבות)
- 800 ש"ח "תקועים" בהלוואות שנתן ללקוחות אחרים
- הבנק לא יוכל לשלם לכולם!
💡 למה זה קורה?
הבנקים מחזיקים רק חלק קטן מהפיקדונות כרזרבות (לפי יחס הרזרבה). את היתר הם מלווים.
זה עובד כי בדרך כלל לא כולם מושכים בו-זמנית. אבל אם כולם ירצו - יש בעיה!
לכן קיים ביטוח פיקדונות והבנק המרכזי כמלווה מוצא אחרון.
📊 סיכום: השוואה בין עירויים
| מאפיין | עירוי פנימי | עירוי חיצוני |
|---|---|---|
| הגדרה | שינוי בהרכב אחזקת הכסף | שינוי בבסיס הכסף |
| מי מבצע? | הציבור | הבנק המרכזי |
| דוגמה לחיובי | הפקדת מזומן בבנק | קניית אג"ח ע"י הבנק המרכזי |
| דוגמה לשלילי | משיכת מזומן מהבנק | מכירת אג"ח ע"י הבנק המרכזי |
| השפעה על B | לא משתנה | משתנה |
| השפעה על M | משתנה (עם מכפיל) | משתנה (עם מכפיל דרך RZ) |