מקרוכלכלה פרק 3 שיווי משקל, פערים ופרדוקס החיסכון

⚖️ שיווי משקל, פערים ופרדוקס החיסכון

פרק 3 | חלק ב': תעסוקה מלאה, פערים ותופעות מפתיעות

🎯 מטרות הלמידה

  • להבדיל בין תוצר שיווי משקל לתוצר תעסוקה מלאה
  • לזהות פער דפלציוני ופער אינפלציוני
  • להבין את פרדוקס החיסכון
  • להסביר מדוע רצון לחסוך יותר עלול להוביל לחיסכון פחות

🏭 תעסוקה מלאה ופער תוצר

מהו תוצר תעסוקה מלאה (YF)?

🔑 הגדרה

תוצר תעסוקה מלאה (YF) הוא התוצר המקסימלי שהמשק יכול לייצר כאשר כל גורמי הייצור (עבודה והון) מנוצלים במלואם.

זהו צד ההיצע של המשק - הפוטנציאל שלו.

פער התוצר

פער תוצר = YF - Y*
ההפרש בין תוצר התעסוקה המלאה לתוצר שיווי המשקל
מצב תנאי משמעות
פער תוצר חיובי YF > Y* יש אבטלה - המשק לא מנצל את הפוטנציאל
פער תוצר שלילי YF < Y* יש לחצים אינפלציוניים - ביקוש עודף
תעסוקה מלאה YF = Y* שיווי משקל אופטימלי

📉 פער דפלציוני

פער דפלציוני = הגידול הדרוש ב-AD להגעה ל-YF
פער דפלציוני = (YF - Y*) / k
Y AD 45° AD Y* YF פער תוצר פער דפלציוני פער דפלציוני - המשק באבטלה

📝 דוגמה: חישוב פער דפלציוני

נתון: Y* = 1,000, YF = 1,200, MPC = 0.75

פתרון:

פער תוצר = 1,200 - 1,000 = 200

המכפיל k = 1/(1-0.75) = 4

פער דפלציוני = 200/4 = 50

צריך להגדיל את ההוצאות האוטונומיות ב-50 כדי להגיע לתעסוקה מלאה.

📈 פער אינפלציוני

פער אינפלציוני = הקיטון הדרוש ב-AD להגעה ל-YF
פער אינפלציוני = (Y* - YF) / k

⚠️ מה קורה בפער אינפלציוני?

  • הביקוש גבוה מכושר הייצור
  • המשק לא יכול לספק את כל הביקוש
  • התוצאה: עליית מחירים (אינפלציה)
  • במודל שלנו רמת המחירים קבועה, אז הפער הזה בעייתי
Y AD AD YF Y* ביקוש עודף פער אינפלציוני פער אינפלציוני - לחץ על המחירים

🔄 פרדוקס החיסכון

💡 הפרדוקס

כאשר משקי הבית מחליטים לחסוך יותר בכל רמת הכנסה, התוצר יורד, וייתכן שבסוף החיסכון הכולל במשק לא ישתנה או אפילו יקטן!

כיצד זה עובד?

  1. משקי הבית רוצים לחסוך יותר → הם מקטינים צריכה
  2. C₀ יורד → עקומת AD זזה למטה
  3. הביקוש המצרפי יורד → התוצר יורד (אפקט מכפיל!)
  4. ההכנסה יורדת → למרות שאנשים רוצים לחסוך יותר מכל שקל, יש להם פחות שקלים
החיסכון הסופי תלוי בהשקעה!
בשיווי משקל: Sp = I

🔑 למה זה פרדוקס?

  • ברמה הפרטית: אם אני חוסך יותר, הכסף שלי גדל
  • ברמת המשק: אם כולם חוסכים יותר, ההכנסה הלאומית יורדת
  • מה שנכון לפרט לא בהכרח נכון לכלל!

📝 דוגמה מספרית

מצב מוצא: C = 200 + 0.8Y, I = 100 (אוטונומי), אין מסים וממשלה

AD = 200 + 0.8Y + 100 = 300 + 0.8Y

Y* = 300/(1-0.8) = 300/0.2 = 1,500

C = 200 + 0.8×1,500 = 1,400

Sp = Y - C = 1,500 - 1,400 = 100 = I

 

עכשיו אנשים רוצים לחסוך יותר: C = 150 + 0.8Y

AD = 150 + 0.8Y + 100 = 250 + 0.8Y

Y* = 250/0.2 = 1,250

C = 150 + 0.8×1,250 = 1,150

Sp = 1,250 - 1,150 = 100 = I

 

🎯 התוצאה: התוצר ירד מ-1,500 ל-1,250, אבל החיסכון נשאר 100!

⚠️ תנאי לפרדוקס

הפרדוקס מתקיים כאשר ההשקעה אוטונומית (לא תלויה בתוצר).

אם I = I₀ + bY (השקעה מושרית), החיסכון כן יכול להשתנות.

📊 סיכום: השוואה בין המצבים

מצב סימנים פתרון
פער דפלציוני אבטלה, תת-ניצול משאבים מדיניות מרחיבה (↑G, ↓T)
פער אינפלציוני לחץ על מחירים, ביקוש עודף מדיניות מרסנת (↓G, ↑T)
תעסוקה מלאה ניצול מלא, יציבות לשמור על המצב