מקרוכלכלה יחידה 3 - מדיניות פיסקלית

🏛️ מדיניות פיסקלית (Fiscal Policy):

זוהי מדיניות כלכלית של הממשלה המשתמשת בכלי התקציב:

• הוצאות - צריכה ציבורית (G), תשלומי העברה (TR)
• הכנסות - מסים (T)

💡 הבדל ממדיניות מוניטרית:
• פיסקלית = הממשלה (תקציב)
• מוניטרית = הבנק המרכזי (כסף וריבית)

⚠️ המילה "פיסקלית" מגיעה מהלטינית "fiscus" = אוצר המדינה.

📈 מדיניות פיסקלית מרחיבה:

מטרה: להגדיל את הביקוש המצרפי ואת התוצר

מתי משתמשים? בפער דפלציוני (אבטלה)

הכלים:
• ⬆️ הגדלת הצריכה הציבורית (G)
• ⬇️ הקטנת המסים (T)
• ⬆️ הגדלת תשלומי העברה (TR)

💡 ההשפעה:
AD עולה → Y עולה → תעסוקה עולה → המשק מתקרב לתעסוקה מלאה

📉 מדיניות פיסקלית מרסנת:

מטרה: להקטין את הביקוש המצרפי ואת התוצר

מתי משתמשים? בפער אינפלציוני (לחץ על המחירים)

הכלים:
• ⬇️ הקטנת הצריכה הציבורית (G)
• ⬆️ העלאת המסים (T)
• ⬇️ הקטנת תשלומי העברה (TR)

💡 ההשפעה:
AD יורד → Y יורד → לחץ אינפלציוני יורד → המשק מתקרב לתעסוקה מלאה

🧮 מכפיל הצריכה הציבורית (k_G):

k_G = 1/(1-MPC) = 1/MPS

זהו המכפיל "הרגיל" כי G משפיע ישירות על הביקוש המצרפי.

נוסחת השינוי:
ΔY = k_G × ΔG

💡 דוגמה:
אם MPC = 0.75 ו-ΔG = 100:
k_G = 1/0.25 = 4
ΔY = 4 × 100 = 400

⚠️ G משפיע במלוא המכפיל כי הוא רכיב ישיר של AD.

🧮 מכפיל המסים (k_T):

k_T = -MPC/(1-MPC)

למה שלילי?
עליית מסים → הכנסה פנויה יורדת → צריכה יורדת → AD יורד → Y יורד

למה קטן יותר (בערך מוחלט) מ-k_G?
כי T משפיע בעקיפין - רק דרך הצריכה (MPC מתוך השינוי)

💡 דוגמה:
MPC = 0.8:
k_G = 1/0.2 = 5
k_T = -0.8/0.2 = -4

⚠️ |k_T| < k_G תמיד!

📊 פתרון מפורט:

שלב 1: חישוב מכפיל המסים
k_T = -MPC/(1-MPC) = -0.75/0.25 = -3

שלב 2: חישוב השינוי בתוצר
ΔY = k_T × ΔT = -3 × 200 = -600

💡 משמעות:
העלאת מסים ב-200 גורמת לירידה של 600 בתוצר.

הסבר המנגנון:
• ΔT = +200 → ΔYd = -200
• ΔC (ראשוני) = -0.75×200 = -150
• ההשפעה הכוללת עם המכפיל: -150 × 4 = -600

⚖️ מכפיל התקציב המאוזן (Balanced Budget Multiplier):

k_BB = k_G + k_T = 1

כאשר הממשלה מגדילה G ו-T באותו סכום:

ΔY = ΔG

💡 הוכחה:
k_G = 1/(1-MPC)
k_T = -MPC/(1-MPC)
k_BB = [1/(1-MPC)] + [-MPC/(1-MPC)]
k_BB = (1-MPC)/(1-MPC) = 1

⚠️ זה עובד כי:
G משפיע ב-100%, אבל T משפיע רק ב-MPC%. ההפרש הוא (1-MPC) = MPS, שבמכפיל נותן 1.

🧮 פתרון - תקציב מאוזן:

דרך 1 - מכפיל תקציב מאוזן:
k_BB = 1
ΔY = 1 × ΔG = 1 × 100 = 100

דרך 2 - פירוט:
k_G = 1/0.2 = 5
k_T = -0.8/0.2 = -4

ΔY מ-G = 5 × 100 = +500
ΔY מ-T = -4 × 100 = -400

סה"כ ΔY = 500 - 400 = 100

💡 התוצאה:
התוצר עולה בדיוק בסכום הגידול בהוצאות, למרות שגם המסים עלו!

🔄 מכפיל תשלומי ההעברה (k_TR):

k_TR = +MPC/(1-MPC)

למה חיובי?
תשלומי העברה (קצבאות, דמי אבטלה) מגדילים את ההכנסה הפנויה → צריכה עולה → AD עולה

למה שווה בערך מוחלט ל-k_T?
כי TR משפיע על Yd בכיוון ההפוך ממסים:
• T עולה → Yd יורד
• TR עולה → Yd עולה

💡 נוסחה:
ΔY = k_TR × ΔTR = [MPC/(1-MPC)] × ΔTR

📊 למה |k_T| < k_G?

השפעת G:
G → ישירות ל-AD (100%)
כל שקל של G נכנס ישירות לביקוש

השפעת T:
T → Yd → C → AD (רק MPC%)
עליית מס של 1 ש"ח מקטינה את Yd ב-1 ש"ח, אבל רק MPC מתוך זה היה הולך לצריכה

💡 דוגמה (MPC = 0.8):
• ΔG = 100 → השפעה ראשונית על AD = 100
• ΔT = 100 → השפעה ראשונית על AD = 100×0.8 = 80

ההפרש הזה נשמר גם אחרי אפקט המכפיל.

📋 מס קבוע vs מס יחסי:

מס קבוע (T̄):
• לא תלוי בתוצר
• דוגמאות: ארנונה, אגרות
• T = T̄
• Yd = Y - T̄

מס יחסי (t×Y):
• עולה עם התוצר
• דוגמאות: מע"מ, מס הכנסה
• T = t × Y (כאשר t = שיעור המס)
• Yd = Y - tY = Y(1-t)

💡 ההשפעה על המכפיל:
• מס קבוע: k = 1/(1-MPC)
• מס יחסי: k = 1/(1-MPC(1-t)) - קטן יותר!

🧮 המכפיל עם מס יחסי:

k = 1/(1-MPC(1-t))

פיתוח:
Yd = Y - tY = Y(1-t)
C = C₀ + MPC×Yd = C₀ + MPC×Y(1-t)
AD = C₀ + MPC(1-t)Y + I + G

השיפוע של AD הוא MPC(1-t) במקום MPC
לכן המכפיל = 1/(1-MPC(1-t))

💡 דוגמה:
MPC = 0.8, t = 0.25
• מכפיל עם מס קבוע: 1/0.2 = 5
• מכפיל עם מס יחסי: 1/(1-0.8×0.75) = 1/0.4 = 2.5

⚠️ המכפיל קטן יותר עם מס יחסי!

📈 מס יחסי כמייצב אוטומטי:

בגאות (Y עולה):
• T = t×Y עולה אוטומטית
• Yd עולה פחות מ-Y
• C עולה פחות
• מתן את הגאות

במיתון (Y יורד):
• T = t×Y יורד אוטומטית
• Yd יורד פחות מ-Y
• C יורד פחות
• מתן את המיתון

💡 למה "אוטומטי"?
הממשלה לא צריכה לעשות כלום - המערכת מייצבת את עצמה!

זה גם מסביר למה המכפיל קטן יותר עם מס יחסי.

💰 מימון ע"י אג"ח (גירעון תקציבי):

כאשר הממשלה מוכרת אג"ח לציבור:
• G עולה
• T לא משתנה
• נוצר גירעון תקציבי

ההשפעה במודל הקיינסיאני הפשוט:
ΔY = k_G × ΔG

💡 למה אין ניטרול?
במודל שלנו הריבית קבועה, לכן מכירת האג"ח לא משפיעה על הריבית ולא מקטינה השקעה.

⚠️ במודלים מתקדמים (IS-LM):
מימון בגירעון עלול להעלות ריבית ולהקטין השקעה ("דחיקה החוצה").

🧮 פתרון - תקציב מאוזן:

כאשר ΔG = ΔT (תקציב מאוזן):
מכפיל התקציב המאוזן = 1

לכן: ΔY = 1 × ΔG

צריך ΔY = פער דפלציוני × k

⚠️ רגע! פער דפלציוני כבר מבטא את ΔA₀ הדרוש
אבל כאן אנחנו משתמשים בתקציב מאוזן...

פער דפלציוני = 75 = הגידול הדרוש ב-A₀ נטו
עם מכפיל רגיל (k=5): פער תוצר = 75 × 5 = 375

עם תקציב מאוזן (k_BB=1):
ΔG = פער תוצר = 375... לא, זה לא נכון.

בעצם: ΔG הדרוש = פער תוצר / k_BB = 375 / 1 = 375

אבל אם הפער הדפלציוני = 75, זה השינוי הדרוש ב-AD נטו.
עם תקציב מאוזן: ΔG = 75 (כי k_BB = 1)

📊 טיפול בפער אינפלציוני:

פער אינפלציוני = ביקוש עודף = Y* > Y_F

הפתרון: מדיניות פיסקלית מרסנת

• ⬇️ הקטנת G - פחות הוצאות ממשלתיות
• ⬆️ העלאת T - יותר מסים = פחות הכנסה פנויה = פחות צריכה

💡 התוצאה:
AD יורד → Y* יורד → מתקרבים ל-Y_F

⚠️ שילוב השניים:
אפשר להשתמש בשני הכלים יחד לאפקט חזק יותר, או רק באחד מהם.

🧮 פתרון עם מס יחסי:

שלב 1: הכנסה פנויה
Yd = Y - tY = Y(1-0.25) = 0.75Y

שלב 2: צריכה במונחי Y
C = 100 + 0.8 × 0.75Y = 100 + 0.6Y

שלב 3: ביקוש מצרפי
AD = C + I + G = 100 + 0.6Y + 200 + 300 = 600 + 0.6Y

שלב 4: שיווי משקל
Y = 600 + 0.6Y
0.4Y = 600
Y* = 1,500

💡 בדיקה עם המכפיל:
k = 1/(1-0.6) = 2.5
Y* = 600 × 2.5 = 1,500 ✓

💡 השפעת תשלומי העברה על צריכה:

שרשרת ההשפעות:
TR עולה → Yd עולה → C עולה

בפירוט:
• תשלומי העברה (קצבאות, דמי אבטלה) מגדילים את ההכנסה הפנויה
• Yd = Y - T + TR
• כשיש יותר הכנסה פנויה, אנשים צורכים יותר
• ΔC = MPC × ΔTR (בשלב הראשון)

💡 ההשפעה הכוללת:
ΔC סופי = MPC × ΔTR × k = ΔTR × [MPC/(1-MPC)]

⚠️ תשלומי העברה הם כלי יעיל להגדלת צריכה, במיוחד כשניתנים לאוכלוסייה עם MPC גבוה.

⚖️ פתרון - תקציב מאוזן:

המטרה: ΔY = 200, בלי גירעון (ΔG = ΔT)

מכפיל תקציב מאוזן: k_BB = 1

לכן: ΔY = k_BB × ΔG
200 = 1 × ΔG
ΔG = 200

ומכיוון שצריך תקציב מאוזן:
ΔT = 200

💡 בדיקה:
k_G = 1/0.25 = 4, k_T = -0.75/0.25 = -3
ΔY מ-G = 4 × 200 = 800
ΔY מ-T = -3 × 200 = -600
סה"כ ΔY = 800 - 600 = 200 ✓

📊 השוואת יעילות הכלים:

הגדלת G ב-100:
k_G = 1/0.25 = 4
ΔY = 4 × 100 = 400 ✓

הקטנת T ב-125:
k_T = -0.75/0.25 = -3
ΔY = -3 × (-125) = 375... 🤔

בעצם צריך: ΔY = 400
400 = 3 × ΔT
ΔT = -133.33

💡 ההסבר:
• G משפיע ישירות על AD - כל שקל נכנס לביקוש
• T משפיע בעקיפין דרך Yd ואז C - רק MPC מכל שקל משפיע

לכן צריך להקטין מסים ביותר מהגדלת G כדי לקבל אותה השפעה.