מקרוכלכלה פרק 5 מושגי יסוד בשוק הכסף

💰 יתרות נומינליות (M):

יתרות נומינליות הן כמות הכסף הנומינלית במשק, נמדדת בשקלים.

הנוסחה:

📊 יתרות ריאליות (M/P):

יתרות ריאליות מודדות את כוח הקנייה של הכסף - כמה יחידות תוצר ניתן לקנות עם הכסף שיש לנו.

הנוסחה:

💵 הריבית (r) בשוק הכסף:

הריבית היא מחיר הכסף בשוק הכסף.

מה המשמעות?
כאשר מחזיקים כסף נזיל (מזומן או עו"ש), מפסידים ריבית שיכולנו לקבל אם היינו משקיעים את הכסף באג"ח במקום.

לכן:
• הריבית = עלות ההזדמנות של החזקת כסף נזיל
• ככל שהריבית גבוהה יותר, כך יקר יותר להחזיק כסף נזיל

💡 בשוק הכסף:
• ציר Y = הריבית (r)
• ציר X = יתרות ריאליות (M/P)
• המפגש בין היצע לביקוש קובע את הריבית

📈 עקומת ההיצע קשיחה - הסבר:

עקומת ההיצע לכסף היא קו אנכי (קשיחה לחלוטין ביחס לריבית).

הסיבה:
את כמות הכסף במשק קובע הבנק המרכזי באמצעות המדיניות המוניטרית שלו.

הבנק המרכזי מחליט כמה כסף יהיה במשק - והחלטה זו לא תלויה בריבית.

💡 המשמעות:
• לא משנה מה הריבית, כמות הכסף שהבנק המרכזי מציע נשארת קבועה
• לכן העקומה אנכית
• M^S/P = קבוע (בטווח הקצר)

⚠️ שימו לב:
מאחר שהעקומה קשיחה לחלוטין, אין תנועה על העקומה - יש רק תנועה של העקומה.

📉 למה עקומת הביקוש יורדת?

קיים קשר שלילי בין הריבית לביקוש לכסף נזיל.

ההסבר:
• כשהריבית גבוהה - יקר להחזיק כסף נזיל (מפסידים ריבית על אג"ח)
• לכן נרצה להחזיק פחות כסף נזיל

• כשהריבית נמוכה - זול להחזיק כסף נזיל
• לכן נרצה להחזיק יותר כסף נזיל

🧮 פתרון מפורט:

נתונים:
• M = 2,000 ש"ח (יתרות נומינליות)
• P = 200 (מדד מחירים)

נוסחה:
יתרות ריאליות = M / P

חישוב:
M/P = 2,000 / 200 = 10 יחידות תוצר

💡 משמעות התוצאה:
עם 2,000 ש"ח אפשר לקנות 10 יחידות מסל המוצרים הממוצע במשק.

⚠️ בדיקה:
אם סל מוצרים עולה 200 ש"ח, אז עם 2,000 ש"ח אפשר לקנות:
2,000 / 200 = 10 סלים ✓

📊 הביקוש לכסף (L):

הגדרה:
הביקוש לכסף = הביקוש ליתרות ריאליות = הביקוש לנזילות

הנוסחה:

🏦 קביעת היצע הכסף:

את היצע הכסף קובע הבנק המרכזי!

כיצד?
הבנק המרכזי שולט בכמות הכסף דרך:
• קניה/מכירה של אג"ח
• קניה/מכירה של מט"ח
• שינוי יחס הרזרבה
• שינוי הריבית המוניטרית

💡 חשוב להבין:
• היצע הכסף הוא משתנה מדיניות של הבנק המרכזי
• זהו משתנה אקסוגני - נקבע מחוץ למודל
• לכן עקומת ההיצע קשיחה (אנכית)

⚠️ שימו לב:
הבנקים המסחריים והציבור משפיעים על מכפיל הפיקדונות, אבל הבנק המרכזי קובע את בסיס הכסף.

📈 מערכת הצירים בשוק הכסף:

ציר X (אופקי): יתרות ריאליות (M/P)
ציר Y (אנכי): הריבית (r)

העקומות בגרף:
• עקומת הביקוש (L): יורדת משמאל לימין
• עקומת ההיצע (M^S/P): קו אנכי (קשיח)

💡 טיפ לזכירה:
בדומה לשוק המוצרים, גם כאן:
• ציר Y = המחיר (הריבית)
• ציר X = הכמות (יתרות ריאליות)

המפגש בין ההיצע לביקוש קובע את הריבית במשק (r*).

🧮 פתרון מפורט:

מצב מוצא:
M = 1,500, P = 150
M/P = 1,500/150 = 10 יחידות תוצר

אחרי העלייה במחירים:
M = 1,500 (לא השתנה)
P = 300
M/P = 1,500/300 = 5 יחידות תוצר

התוצאה:
היתרות הריאליות ירדו מ-10 ל-5.

💡 הסבר כלכלי:
כשרמת המחירים עולה (אינפלציה), אותה כמות שקלים קונה פחות!
כוח הקנייה נפגע.

⚠️ זכרו:
P ↑ ⟹ M/P ↓ (אם M קבוע)
זו הסיבה שאינפלציה "שוחקת" את ערך הכסף.

📋 מחיר הכסף = הריבית

בשוק הכסף, הריבית מייצגת את מחיר הכסף.

למה הריבית היא המחיר?
כי היא מייצגת את עלות ההזדמנות של החזקת כסף נזיל.

הרעיון:
• אם אני מחזיק 1,000 ש"ח במזומן
• אני מוותר על הריבית שהייתי מקבל אם הייתי משקיע באג"ח
• לכן הריבית היא ה"מחיר" שאני משלם על הנזילות

💡 דוגמה:
אם ריבית האג"ח היא 5% לשנה:
• להחזיק 1,000 ש"ח במזומן עולה לי 50 ש"ח בשנה
• זה המחיר שאני משלם על הנוחות של נזילות

📊 שיווי משקל בשוק הכסף:

בשיווי משקל, הכמות המבוקשת של יתרות ריאליות שווה לכמות המוצעת.

הנוסחה:

💡 ההבדל בין יתרות נומינליות לריאליות:

יתרות נומינליות (M):
• נמדדות בשקלים
• M = מב"צ + עו"ש
• שואלות: "כמה שקלים יש לי?"

יתרות ריאליות (M/P):
• מודדות כוח קנייה
• M/P = יתרות נומינליות / רמת מחירים
• שואלות: "כמה אני יכול לקנות?"

💡 דוגמה:
אם יש לי 1,000 ש"ח ורמת המחירים עלתה פי 2:
• יתרות נומינליות = עדיין 1,000 ש"ח
• יתרות ריאליות = ירדו בחצי!

⚠️ חשוב:
בשוק הכסף אנחנו מתעניינים ביתרות ריאליות - כוח הקנייה האמיתי.

📈 עליית ריבית והביקוש לכסף:

כשהריבית עולה, הביקוש לכסף יורד!

ההסבר:
• ריבית גבוהה = יקר להחזיק כסף נזיל
• מפסידים יותר ריבית על אג"ח
• לכן הציבור ירצה להחזיק פחות מזומן
• ויעדיף להשקיע יותר באג"ח

🧮 פתרון מפורט:

מצב מוצא:
M = 3,000, P = 100
M/P = 3,000/100 = 30 יחידות תוצר

אחרי ההגדלה:
M = 4,500, P = 100 (לא השתנה)
M/P = 4,500/100 = 45 יחידות תוצר

השינוי:
מ-30 ל-45 = עלייה של 15 יחידות תוצר

💡 הסבר:
כשהבנק המרכזי מגדיל את M (הזרמת כסף למשק), ורמת המחירים לא משתנה (בטווח הקצר), אז היתרות הריאליות עולות.

זו מדיניות מוניטרית מרחיבה.

📋 שלושת המניעים להחזקת כסף:

1. מניע עסקאות:
הציבור צריך כסף נזיל לביצוע קניות יומיומיות.
ככל שההכנסה גבוהה יותר, צריך יותר כסף לעסקאות.

2. מניע זהירות:
הציבור רוצה כסף "ליום סגריר" - לשעת חירום או להוצאות בלתי צפויות.

3. מניע ספקולטיבי:
הציבור רוצה נזילות כדי לנצל הזדמנויות השקעה שיצוצו.
אם הריבית גבוהה, יש פחות מניע ספקולטיבי (כי אג"ח אטרקטיביות יותר).

💡 הקשר לריבית:
בעיקר מניע הספקולטיבי מושפע מהריבית - וזו הסיבה שהביקוש לכסף יורד כשהריבית עולה.

⚖️ ניתוח הטענה:

הטענה לא נכונה!

הריבית נקבעת מהמפגש בין ההיצע לביקוש.

אבל יש נקודה מעניינת:
• ההיצע קשיח לחלוטין (אנכי)
• לכן ההיצע קובע את הכמות של יתרות ריאליות
• והביקוש קובע באיזו ריבית הציבור מוכן להחזיק את הכמות הזו

💡 במילים אחרות:
• הבנק המרכזי קובע כמה כסף יהיה (היצע)
• הביקוש מתאים את עצמו ו"מוצא" את הריבית המתאימה

⚠️ אבל שניהם חשובים! אם ההיצע זז, הריבית תשתנה.

📊 P - רמת המחירים:

P מייצג את רמת המחירים במשק - מדד המחירים לצרכן.

מה זה מודד?
את המחיר של סל מוצרים מייצג שצורכת משפחה ישראלית ממוצעת.

שימושים:
• לחישוב יתרות ריאליות: M/P
• למדידת אינפלציה: שינוי ב-P לאורך זמן
• להבחנה בין משתנים נומינליים לריאליים

💡 דוגמה:
אם P = 100 בשנה אחת ו-P = 110 בשנה הבאה:
הייתה אינפלציה של 10%.

היתרות הריאליות (M/P) ירדו ב-10% אם M לא השתנה.

🧮 פתרון מפורט:

נתונים:
• יתרות ריאליות (M/P) = 20
• P = 50

נוסחה:
M/P = 20
M = 20 × P = 20 × 50 = 1,000

💡 הסבר:
אם עם M שקלים אני יכול לקנות 20 יחידות תוצר, וכל יחידה עולה 50 שקל, אז:
M = 20 × 50 = 1,000 ש"ח

⚠️ בדיקה:
M/P = 1,000/50 = 20 ✓

זו שאלה "הפוכה" מהרגיל - נתנו לנו את היתרות הריאליות וביקשו את הנומינליות.

📈 משמעות עקומת היצע אנכית:

עקומת היצע אנכית פירושה שכמות הכסף המוצעת קבועה ולא תלויה בריבית.

הסבר:
• הבנק המרכזי קובע את M (כמות הכסף)
• ההחלטה הזו לא מושפעת מהריבית השוררת בשוק
• לכן, בכל רמת ריבית - אותה כמות מוצעת

💡 בגרף:
קו אנכי = אותו ערך X בכל רמת Y
כלומר: אותה כמות יתרות ריאליות (M/P) בכל ריבית.

⚠️ השלכות:
• שינוי בביקוש ישפיע רק על הריבית, לא על הכמות
• שינוי בהיצע (הזזת הקו) ישפיע על הכמות ועל הריבית