מקרוכלכלה פרק 8 שוק מטח במונחים ריאליים

📊 שער חליפין ריאלי (e/P):

שער החליפין הריאלי הוא היחס בין שער החליפין הנומינלי (e) לבין רמת המחירים המקומית (P).

הנוסחה: שער ריאלי = e/P

מה זה מייצג?
כמה "סלי מוצרים" מקומיים שווה דולר אחד. זה מודד את כוח הקנייה של הדולר במשק שלנו.

למה צריך שער ריאלי?
במודל המשולב אנחנו מנתחים שינויים ברמת המחירים P, ושער החליפין הריאלי מאפשר לנו לראות את ההשפעה המשולבת של e ו-P יחד.

📉 עקומת הביקוש למט"ח (D):

הביקוש למט"ח מייצג את היבוא של המשק.

הסיבה:
כדי לייבא סחורות ושירותים מחו"ל, יש לרכוש מטבע חוץ (דולרים) כדי לשלם לספקים הזרים.

הקשר עם השער הריאלי:
• e/P↑ → יבוא יקר יותר → פחות מייבאים → D↓
• e/P↓ → יבוא זול יותר → יותר מייבאים → D↑

לכן: עקומת D יורדת (שיפוע שלילי) - ככל שהשער הריאלי גבוה יותר, הביקוש למט"ח נמוך יותר.

📈 היצע המט"ח (S) - שני מקורות:

S = Sₓ + CF

1. יצוא (Sₓ):
כשמייצאים סחורות ושירותים, זרים משלמים בדולרים → מט"ח נכנס למשק.

2. תנועות הון נכנסות נטו (CF):
• השקעות זרות במשק
• הלוואות מחו"ל
• העברות הון מחו"ל

שני המקורות מביאים מט"ח לתוך המשק ולכן שניהם חלק מההיצע.

🔄 תנועה על עקומת D:

תנועה על העקומה נגרמת משינוי בשער החליפין הריאלי (e/P).

זה קורה כאשר:

1. שינוי ב-e (שער נומינלי):
e↑ → e/P↑ → Im↓ → תנועה למעלה ושמאלה על D

2. שינוי ב-P (מחירים מקומיים):
P↑ → e/P↓ → Im↑ → תנועה למטה וימינה על D

שים לב: הציר האנכי הוא e/P, לכן כל שינוי ב-e או ב-P גורם לתנועה על העקומה (לא של העקומה!).

➡️ תנועה של עקומת D (הזזה):

העקומה זזה כשמשתנה גורם שאינו על הצירים:

1. שינוי בתוצר (Y):
Y↑ → הכנסה פנויה עולה → יבוא עולה → D ימינה
Y↓ → הכנסה פנויה יורדת → יבוא יורד → D שמאלה

2. שינוי במחירים עולמיים (P*):
P*↑ → יבוא יקר יותר → פחות מייבאים → D שמאלה
P*↓ → יבוא זול יותר → יותר מייבאים → D ימינה

טיפ: תזכור - Y מזיז באותו כיוון, P* מזיז בכיוון הפוך.

🏦 CF - תנועות הון נכנסות נטו:

CF כולל:
• השקעות זרות נטו במשק
• הלוואות נטו מחו"ל
• העברות הון נטו מחו"ל

CF תלוי בפער הריביות (r - r*):

• r↑ (ריבית מקומית עולה) → משתלם יותר להשקיע בישראל → CF↑
• r*↑ (ריבית עולמית עולה) → משתלם יותר להשקיע בחו"ל → CF↓

הלוגיקה: משקיעים בינלאומיים מחפשים את התשואה הגבוהה ביותר. הם משווים בין הריבית בישראל (r) לריבית בעולם (r*).

📈 השפעת עליית ריבית מקומית על S:

שרשרת ההשפעה:

r↑
↓
פער הריביות גדל (r-r* גדל)
↓
משתלם יותר להשקיע בישראל
↓
משקיעים זרים מביאים דולרים לישראל
↓
CF↑
↓
S ימינה (היצע מט"ח עולה)

תוצאה בשיווי משקל:
S ימינה → עודף היצע → e/P↓ (ייסוף ריאלי)

📉 השפעת עליית ריבית עולמית על S:

שרשרת ההשפעה:

r*↑
↓
פער הריביות קטן (r-r* קטן)
↓
משתלם יותר להשקיע בחו"ל
↓
משקיעים (מקומיים וזרים) מוציאים דולרים מישראל
↓
CF↓
↓
S שמאלה (היצע מט"ח יורד)

תוצאה בשיווי משקל:
S שמאלה → עודף ביקוש → e/P↑ (פיחות ריאלי)

⚖️ שיווי משקל בשוק המט"ח:

התנאי: D = S

כלומר: ביקוש למט"ח = היצע מט"ח

או במילים אחרות:
Im = Ex + CF

בשיווי משקל נקבעים:
• (e/P)* = שער החליפין הריאלי של שיווי משקל
• Q* = כמות המט"ח הנסחרת

מנגנון ההתאמה:
• D > S → עודף ביקוש → e/P↑ (פיחות)
• D < S → עודף היצע → e/P↓ (ייסוף)

🔺 השפעת עליית תוצר על שער החליפין הריאלי:

שרשרת ההשפעה:

Y↑
↓
הכנסה פנויה עולה (Yd↑)
↓
צריכה עולה - כולל מוצרים מיובאים
↓
Im↑ (יבוא עולה)
↓
D ימינה (ביקוש למט"ח עולה)
↓
עודף ביקוש למט"ח
↓
e/P↑ (פיחות ריאלי)

תוצאה נוספת: עודף היבוא עולה (Im-Ex↑)

🌍 השפעת עליית מחירים עולמיים:

P*↑ משפיע על שתי העקומות באותו כיוון:

על D (ביקוש):
P*↑ → יבוא יקר יותר → Im↓ → D שמאלה

על S (היצע דרך Sₓ):
P*↑ → יצוא ישראלי זול יחסית לזרים → Ex↑ → S ימינה

התוצאה:
• D שמאלה + S ימינה = עודף היצע גדול
• e/P↓ (ייסוף ריאלי) בוודאות!

ועודף היבוא: Im↓ ו-Ex↑ → עודף יבוא יורד

📊 השפעת עליית מחירים מקומיים (P↑):

חשוב להבין: P נמצא במכנה של השער הריאלי (e/P), לכן P↑ גורם לתנועה על העקומות - לא להזזה שלהן!

מה קורה:
P↑ → e/P↓ (השער הריאלי יורד)

ההשפעה:
• מוצרים ישראליים יקרים יותר לזרים → Ex↓
• מוצרים מיובאים זולים יחסית → Im↑

תוצאות:
• שער ריאלי: e/P↓
• עודף יבוא: ↑ (Im עולה, Ex יורד)

💡 זה ייסוף שנגרם מאינפלציה מקומית!

📈 מה מזיז את S ימינה:

1. עליית ריבית מקומית (r↑):
r↑ → CF↑ (יותר הון זר נכנס) → S ימינה

2. עליית מחירים עולמיים (P*↑):
P*↑ → יצוא ישראלי זול יחסית → Ex↑ → Sₓ↑ → S ימינה

3. ירידת ריבית עולמית (r*↓):
r*↓ → CF↑ (משתלם יותר להשקיע בישראל) → S ימינה

טיפ לזכירה:
S ימינה כש: r↑, r*↓, P*↑
S שמאלה כש: r↓, r*↑, P*↓

⬇️ מה מזיז את S שמאלה:

1. עליית ריבית עולמית (r*↑):
r*↑ → CF↓ (הון יוצא מישראל) → S שמאלה

2. ירידת ריבית מקומית (r↓):
r↓ → CF↓ (פחות משתלם להשקיע בישראל) → S שמאלה

3. ירידת מחירים עולמיים (P*↓):
P*↓ → יצוא ישראלי יקר יחסית → Ex↓ → Sₓ↓ → S שמאלה

התוצאה בשיווי משקל:
S שמאלה → עודף ביקוש → e/P↑ (פיחות ריאלי)

🔻 השפעת ירידת ריבית מקומית:

שרשרת ההשפעה:

r↓
↓
פער הריביות קטן (r-r* קטן)
↓
פחות משתלם להשקיע בישראל
↓
CF↓ (הון יוצא או פחות נכנס)
↓
S שמאלה (פחות היצע מט"ח)
↓
עודף ביקוש למט"ח
↓
e/P↑ (פיחות ריאלי)

מסקנה: ריבית נמוכה "מבריחה" משקיעים זרים → פחות דולרים נכנסים → הדולר מתייקר.

📊 השפעת עלייה בביקוש ליצוא ישראלי:

שרשרת ההשפעה:

ביקוש ליצוא↑
↓
Ex↑ (יצוא עולה)
↓
Sₓ↑ (רכיב היצוא בהיצע מט"ח)
↓
S ימינה
↓
עודף היצע מט"ח
↓
e/P↓ (ייסוף ריאלי)

השפעה על עודף היבוא:
Ex↑ → (Im - Ex)↓ → עודף יבוא יורד

💡 זה מסביר למה מדינות יצואניות נוטות לייסוף.

⚡ ההבדל בין תנועה על לתנועה של:

תנועה על העקומה:
נגרמת משינוי במשתנה שנמצא על אחד הצירים.
• בשוק מט"ח: שינוי ב-e/P (שער ריאלי) או ב-Q
• העקומה נשארת במקום, רק נעים עליה

תנועה של העקומה (הזזה):
נגרמת משינוי במשתנה שאינו על הצירים.
• לדוגמה: Y, r, r*, P*
• כל העקומה זזה ימינה או שמאלה

דוגמה:
• e↑ → תנועה על D (למעלה ושמאלה)
• Y↑ → תנועה של D (ימינה)

📈 השפעת ירידת ריבית בארה"ב על ישראל:

ריבית בארה"ב = חלק מהריבית העולמית (r*)

שרשרת ההשפעה:

r*↓ (ריבית עולמית ירדה)
↓
פער הריביות גדל (r-r* גדל)
↓
משתלם יותר להשקיע בישראל
↓
CF↑ (הון זר נכנס לישראל)
↓
S ימינה
↓
עודף היצע מט"ח
↓
e/P↓ (ייסוף ריאלי)

💡 ריבית נמוכה בארה"ב = השקל מתחזק!

📊 השפעת פיחות ריאלי על עודף היבוא:

פיחות ריאלי = e/P↑

ההשפעה על יבוא:
• מוצרים מחו"ל יקרים יותר במונחים מקומיים
• פחות משתלם לייבא
• Im↓

ההשפעה על יצוא:
• מוצרים ישראליים זולים יותר לזרים
• יותר משתלם לייצא
• Ex↑

התוצאה:
Im↓ ו-Ex↑ → (Im - Ex)↓ → עודף יבוא יורד

💡 פיחות משפר את המאזן המסחרי!

🔗 הקשר בין שוק הכסף לשוק המט"ח:

הריבית (r) היא המשתנה המקשר!

בשוק הכסף:
L = M/P → נקבעת הריבית r

בשוק המט"ח:
r משפיעה על CF (תנועות הון נכנסות)
CF הוא חלק מהיצע המט"ח (S = Sₓ + CF)

שרשרת הקשרים:
שוק כסף: M↑ → r↓
↓
שוק מט"ח: CF↓ → S שמאלה → e/P↑ (פיחות)

זה הבסיס למודל המשולב:
שינוי במדיניות מוניטרית או פיסקלית → שינוי ב-r → שינוי בשער החליפין