מקרוכלכלה פרק 8 המודל המשולב - משק פתוח באבטלה

🔗 המודל המשולב במשק פתוח:

המודל המשולב מחבר בין שלושת השווקים המרכזיים במשק:

1. שוק הסחורות: Y = AD (תוצר = ביקוש מצרפי)

2. שוק הכסף: L = M/P (ביקוש לכסף = היצע כסף ריאלי)

3. שוק המט"ח: D = S (ביקוש למט"ח = היצע מט"ח)

הקשרים בין השווקים:
• התוצר (Y) משפיע על הביקוש לכסף (L)
• הריבית (r) משפיעה על ההשקעה (I) ועל תנועות ההון (CF)
• שינויים בכל שוק משפיעים על השווקים האחרים

📊 הביקוש המצרפי במשק פתוח:

הנוסחה המלאה:
AD = C + I + G + (Ex - Im)

או בצורה שקולה:
AD = C + I + G - עודף יבוא

המרכיבים:
• C = צריכה פרטית
• I = השקעה
• G = צריכה ציבורית
• Ex = יצוא (הוספה לביקוש)
• Im = יבוא (הפחתה מהביקוש)

ההבדל ממשק סגור:
במשק פתוח יש את רכיב הסחר החוץ (Ex - Im) שמשפיע על הביקוש הכולל.

⬇️ אפקט הדחיקה במשק פתוח:

כשהריבית עולה (r↑), היא פוגעת בביקוש המצרפי דרך שלושה ערוצים:

1. ערוץ ההשקעה:
r↑ → I↓ (יקר יותר ללוות להשקעות)

2. ערוץ הצריכה (אם C תלוי ב-r):
r↑ → C↓ (יקר יותר ללוות לצריכה)

3. ערוץ תנועות ההון:
r↑ → CF↑ → S ימינה → ייסוף → Im↑, Ex↓ → עודף יבוא↑

מסקנה:
במשק פתוח הדחיקה חזקה יותר מאשר במשק סגור, כי יש ערוץ נוסף דרך שער החליפין!

📈 הגדלת G במימון אג"ח - משק באבטלה:

שרשרת ההשפעות:

שוק הסחורות:
G↑ → AD↑ → Y↑

שוק הכסף:
Y↑ → L↑ (ביקוש לכסף עולה)
→ עודף ביקוש לכסף
→ r↑

התוצאה הסופית:
• Y↑ - התוצר עולה (למרות הדחיקה, עדיין יש עלייה נטו)
• r↑ - הריבית עולה

הערה: העלייה ב-Y קטנה מהמכפיל הפשוט בגלל אפקט הדחיקה (I↓, C↓, עודף יבוא↑).

💰 השפעת הגדלת G על שער החליפין:

שרשרת ההשפעות:

G↑ (אג"ח)
↓
Y↑ → L↑ → r↑
↓
r↑ → CF↑ (הון זר נכנס)
↓
S ימינה (היצע מט"ח עולה)
↓
עודף היצע מט"ח
↓
e/P↓ (ייסוף ריאלי)

ההסבר:
עליית הריבית מושכת משקיעים זרים שמביאים דולרים → יותר היצע מט"ח → השקל מתחזק (ייסוף).

📊 השפעת הגדלת G על עודף היבוא:

שתי סיבות לעליית עודף היבוא:

1. השפעת התוצר:
Y↑ → הכנסה פנויה עולה → Im↑

2. השפעת שער החליפין:
r↑ → CF↑ → ייסוף (e/P↓)
↓
• יבוא זול יותר → Im↑
• יצוא יקר יותר לזרים → Ex↓

התוצאה:
עודף יבוא↑ בוודאות!

שתי ההשפעות פועלות באותו כיוון - גם עליית התוצר וגם הייסוף מגדילים את עודף היבוא.

⚖️ השוואת חלופות מימון - התוצר:

מימון באג"ח:
• G↑ בסכום מלא
• AD↑ חזק
• Y↑ משמעותי

מימון במיסים:
• G↑ אבל גם T↑
• T↑ → Yd↓ → C↓
• AD↑ חלש יותר (מכפיל תקציב מאוזן)
• Y↑ קטן יותר

המסקנה:
במימון אג"ח התוצר גדול יותר

הסיבה: במימון במיסים, חלק מהגידול ב-G מקוזז ע"י ירידה בצריכה הפרטית (בגלל עליית המסים).

📊 השוואת חלופות מימון - הריבית:

מימון באג"ח:
• Y↑ הרבה → L↑ הרבה → r↑ הרבה

מימון במיסים:
• Y↑ מעט → L↑ מעט → r↑ מעט

המסקנה:
במימון אג"ח הריבית גבוהה יותר

שרשרת ההסבר:
אג"ח: Y גדול יותר → ביקוש לכסף גדול יותר → לחץ על הריבית גדול יותר

השלכות:
• במימון אג"ח: דחיקה חזקה יותר, ייסוף גדול יותר
• במימון מיסים: דחיקה חלשה יותר, ייסוף קטן יותר

🏦 מדיניות מוניטרית מרחיבה (M↑):

שרשרת ההשפעות:

בנק מרכזי קונה אג"ח → M↑
↓
שוק הכסף:
M/P↑ → עודף היצע כסף → r↓
↓
שוק הסחורות:
r↓ → I↑ (זול יותר ללוות)
r↓ → C↑ (אם C תלוי ב-r)
↓
AD↑ → Y↑

התוצאה:
• r↓ - הריבית יורדת
• I↑ - ההשקעה עולה
• Y↑ - התוצר עולה
• C↑ - הצריכה עולה

📉 השפעת מדיניות מוניטרית מרחיבה על שער החליפין:

שרשרת ההשפעות:

M↑
↓
r↓ (ריבית יורדת)
↓
CF↓ (פחות משתלם להשקיע בישראל)
↓
S שמאלה (פחות היצע מט"ח)
↓
עודף ביקוש למט"ח
↓
e/P↑ (פיחות ריאלי)

ההסבר:
ריבית נמוכה "מבריחה" משקיעים זרים → פחות דולרים נכנסים → הדולר מתייקר (פיחות השקל).

❓ השפעת M↑ על עודף היבוא - שתי השפעות מנוגדות:

השפעה 1 - דרך התוצר (מגדילה עודף יבוא):
M↑ → r↓ → I↑, C↑ → AD↑ → Y↑ → Im↑

השפעה 2 - דרך שער החליפין (מקטינה עודף יבוא):
M↑ → r↓ → CF↓ → פיחות (e/P↑)
→ יבוא יקר יותר (Im↓)
→ יצוא זול יותר (Ex↑)

המסקנה:
ההשפעות פועלות בכיוונים מנוגדים!
• עליית Y מגדילה עודף יבוא
• פיחות מקטין עודף יבוא

התוצאה הסופית תלויה באיזו השפעה חזקה יותר.

🌍 השפעת עליית ריבית עולמית על ישראל (משק באבטלה):

שרשרת ההשפעות:

r*↑
↓
פער הריביות קטן (r - r* קטן)
↓
CF↓ (הון יוצא מישראל)
↓
S שמאלה → פיחות (e/P↑)
↓
פיחות משפר יצוא ומקטין יבוא
↓
AD↑ (Ex↑, Im↓)
↓
Y↑ → L↑ → r↑

סיכום:
• CF↓, פיחות, Y↑, r↑, עודף יבוא↓

💡 הפיחות "מפצה" על יציאת ההון ומגדיל את התוצר!

⚡ מקרה מיוחד: L לא תלוי ב-Y:

במצב רגיל:
G↑ → Y↑ → L↑ → r↑ → דחיקה

כש-L⊥Y (L לא תלוי ב-Y):
G↑ → Y↑ → L לא עולה!
↓
r לא משתנה!
↓
אין דחיקה!
↓
CF לא משתנה → e/P לא משתנה

התוצאות:
• Y↑ הרבה (מכפיל מלא, ללא דחיקה)
• r ללא שינוי
• e/P ללא שינוי
• I, C ללא שינוי

זה המקרה ה"אידיאלי" למדיניות פיסקלית!

🏦 מקרה מיוחד: ריבית קבועה:

במצב רגיל:
G↑ → Y↑ → L↑ → r↑ (עודף ביקוש לכסף)

כשהבנק שומר על r קבועה:
כל עודף ביקוש לכסף → הבנק מגדיל M
↓
r נשארת קבועה!
↓
אין דחיקה!
↓
CF לא משתנה → e/P לא משתנה

התוצאות:
• Y↑ הרבה (מכפיל מלא)
• r ללא שינוי (הבנק מתאים M)
• e/P ללא שינוי
• I, C ללא שינוי

💡 דומה למקרה של L⊥Y - אין דחיקה!

📈 CF רגיש לריבית - השפעה על מדיניות פיסקלית:

כש-CF רגיש מאוד ל-r:

G↑ → Y↑ → L↑ → r↑
↓
r↑ קטן גורם ל-CF↑ גדול
↓
S ימינה הרבה → ייסוף חזק
↓
Ex↓↓, Im↑↑ → עודף יבוא↑ הרבה
↓
AD↓ יותר (דחיקה חזקה יותר)
↓
Y↑ פחות

המסקנה:
ככל ש-CF רגיש יותר לריבית, הדחיקה דרך שער החליפין חזקה יותר, והעלייה בתוצר קטנה יותר.

📊 הגדלת השקעה אוטונומית (I₀↑):

שרשרת ההשפעות:

I₀↑
↓
AD↑ → Y↑
↓
שיעור אבטלה↓ (יותר תעסוקה)
↓
Y↑ → L↑ → r↑
↓
r↑ → CF↑ → ייסוף
+ Y↑ → Im↑
↓
עודף יבוא↑

סיכום:
• שיעור אבטלה↓ (בגלל עליית Y)
• עודף יבוא↑ (בגלל עליית Y וייסוף)

💡 הטענה נכונה! זה מקרה קלאסי של מדיניות מרחיבה.

🏦 מדיניות מוניטרית מרסנת (M↓):

שרשרת ההשפעות:

M↓
↓
M/P↓ → עודף ביקוש לכסף → r↑
↓
I↓ (יקר יותר ללוות)
C↓ (אם תלוי ב-r)
↓
AD↓ → Y↓
↓
r↑ → CF↑ → S ימינה → ייסוף

סיכום:
• Y↓ - התוצר יורד
• r↑ - הריבית עולה
• I↓ - ההשקעה יורדת
• e/P↓ - ייסוף

זה ההפך ממדיניות מרחיבה!

📉 ירידת צריכה אוטונומית (C₀↓):

שרשרת ההשפעות:

C₀↓
↓
AD↓ → Y↓
↓
Y↓ → L↓ → r↓
↓
r↓ → CF↓ (פחות משתלם להשקיע בישראל)
↓
S שמאלה (פחות היצע מט"ח)
↓
עודף ביקוש למט"ח
↓
e/P↑ (פיחות ריאלי)

ההסבר:
ירידת הצריכה → ירידת התוצר → ירידת הריבית → בריחת הון → פיחות.

⚖️ שילוב: פיסקלית מרסנת + מוניטרית מרחיבה:

המטרה: לשמור על התוצר תוך הורדת ריבית

ההשפעות:

G↓:
• AD↓ → Y↓ (לחץ כלפי מטה)

M↑:
• r↓ → I↑, C↑ → AD↑ → Y↑ (לחץ כלפי מעלה)

אם מתואמים נכון:
• Y נשאר קבוע (ההשפעות מתקזזות)
• r↓ (בוודאות)
• I↑ (בגלל r↓)
• פיחות (בגלל r↓ → CF↓)

המסקנה:
זו "הסטת מקורות" מהמגזר הציבורי (G↓) למגזר הפרטי (I↑).

📊 שיווי משקל כללי במודל המשולב:

שיווי משקל כללי מתקיים כאשר כל השווקים בשיווי משקל בו-זמנית:

1. שוק הסחורות:
Y = AD = C + I + G + (Ex - Im)

2. שוק הכסף:
L(Y, r) = M/P

3. שוק המט"ח:
D = S = Sₓ + CF

משתני שיווי המשקל:
• Y* - תוצר שיווי משקל
• r* - ריבית שיווי משקל
• (e/P)* - שער חליפין ריאלי של שיווי משקל

כל שינוי במדיניות או בגורם אקסוגני מוביל לשיווי משקל חדש בכל השווקים.