מקרוכלכלה פרק 8 המודל המשולב - תעסוקה מלאה (Yf)

🏭 ההבדל המרכזי:

משק באבטלה (Y < Yf):
• יש משאבים פנויים (עובדים מובטלים, מכונות לא בשימוש)
• P קבוע - רמת המחירים לא משתנה
• Y משתנה - התוצר יכול לגדול
• AD↑ → Y↑

משק בתעסוקה מלאה (Y = Yf):
• כל המשאבים מנוצלים
• Y = Yf קבוע - התוצר לא יכול לגדול
• P משתנה - המחירים יכולים לעלות או לרדת
• AD↑ → P↑ (אינפלציה)

מסקנה: בתעסוקה מלאה, כל ניסיון להגדיל את הביקוש גורם לאינפלציה!

📈 הגדלת G בתעסוקה מלאה:

שרשרת ההשפעות:

G↑
↓
AD↑ → עודף ביקוש לסחורות
↓
אבל Y = Yf כבר! (אי אפשר לייצר יותר)
↓
עודף הביקוש גורם לP↑ (אינפלציה)

התוצאות:
• Y = Yf (לא משתנה)
• P↑ (מחירים עולים)

הסבר:
בתעסוקה מלאה, כל המשאבים מנוצלים. כשיש יותר ביקוש ממה שאפשר לייצר, המחירים עולים במקום שהתוצר יגדל.

💰 השפעה על ריבית והשקעה בתעסוקה מלאה:

שרשרת ההשפעות:

G↑
↓
AD↑ → P↑ (אינפלציה)
↓
P↑ → M/P↓ (היצע כסף ריאלי יורד)
↓
עודף ביקוש לכסף → r↑
↓
I↓ (דחיקה)

המסקנה:
בתעסוקה מלאה יש דחיקה מלאה!

• G עלה ב-X
• I + C ירדו ב-X (בדיוק באותו סכום)
• Y נשאר Yf

הממשלה "דחקה" את המגזר הפרטי!

📊 השפעה על שער החליפין בתעסוקה מלאה:

שתי סיבות לייסוף ריאלי:

1. השפעת המחירים:
P↑ → e/P↓ (השער הריאלי יורד)

2. השפעת הריבית:
r↑ → CF↑ (הון זר נכנס)
→ S ימינה → e↓ או e/P↓

התוצאה:
שתי ההשפעות פועלות באותו כיוון!
↓
ייסוף ריאלי חזק (e/P↓)

ההשלכות:
• יבוא זול יותר → Im↑
• יצוא יקר יותר → Ex↓
• עודף יבוא↑

⚖️ השוואת חלופות מימון - אינפלציה:

מימון באג"ח:
• G↑ בסכום מלא
• AD↑ חזק
• עודף ביקוש גדול
• P↑ הרבה

מימון במיסים:
• G↑ אבל גם T↑
• T↑ → Yd↓ → C↓
• AD↑ חלש (מכפיל תקציב מאוזן)
• עודף ביקוש קטן
• P↑ מעט

המסקנה:
במימון אג"ח האינפלציה גבוהה יותר

הסיבה:
במימון במיסים, העלייה ב-G מקוזזת חלקית ע"י ירידה ב-C, כך שעודף הביקוש קטן יותר.

🏦 ניטרליות הכסף בתעסוקה מלאה:

טווח קצר:
M↑ → M/P↑ → r↓ → I↑, C↑ → AD↑
אבל Y = Yf! → P↑

טווח ארוך:
P עולה עד ש-M/P חוזר לרמה המקורית!

אם M עלה ב-10%:
• P יעלה ב-10%
• M/P יחזור לרמה המקורית
• r תחזור לרמה המקורית
• I, C יחזרו לרמה המקורית

ניטרליות הכסף:
בתעסוקה מלאה, שינוי ב-M משנה רק את P (משתנה נומינלי), אבל לא משנה משתנים ריאליים כמו Y, r, I, C, e/P.

הכסף ניטרלי!

📊 השפעת M↑ על שער החליפין בתעסוקה מלאה:

בטווח הארוך:

M↑ ב-5%
↓
P↑ ב-5% (ניטרליות הכסף)
↓
כדי ששער החליפין הריאלי (e/P) יישאר קבוע:
↓
e↑ ב-5% (פיחות נומינלי)

ההסבר:
• שער ריאלי = e/P
• כדי ש-e/P לא ישתנה כש-P עולה ב-5%
• גם e חייב לעלות ב-5%

מסקנה:
הגדלת כמות הכסף גורמת לפיחות נומינלי באותו שיעור כמו עליית המחירים.

🌍 עליית ריבית עולמית בתעסוקה מלאה:

שרשרת ההשפעות:

r*↑
↓
CF↓ (הון יוצא מישראל)
↓
S שמאלה → פיחות (e↑)
↓
פיחות → Ex↑, Im↓ → AD↑
↓
Y = Yf! → P↑
↓
P↑ → M/P↓ → r↑
↓
I↓

סיכום:
• P↑ (אינפלציה)
• r↑ (ריבית עולה)
• e↑ (פיחות נומינלי)
• I↓ (השקעה יורדת)
• עודף יבוא↓

💡 דחיקה מלאה בתעסוקה מלאה:

המצב:
Y = Yf = C + I + G + (Ex - Im)

אם G עולה ב-100:
• Y חייב להישאר Yf (לא יכול לגדול)
• לכן: C + I + (Ex - Im) חייבים לרדת ב-100

איך זה קורה?
G↑ → P↑ → r↑ → I↓, C↓
+ r↑ → CF↑ → ייסוף → Im↑, Ex↓

סה"כ:
∆G + ∆I + ∆C + ∆(Ex-Im) = 0

המסקנה:
בתעסוקה מלאה, הממשלה לא יכולה להגדיל את התוצר - היא רק "גונבת" מהמגזר הפרטי!

📉 דחיקה כש-C לא תלוי ב-r:

המצב:
C = C(Yd) בלבד, לא תלוי ב-r

שרשרת ההשפעות:

G↑ → P↑ → r↑
↓
C לא משתנה (לא תלוי ב-r)
↓
I↓ (תלוי ב-r)
↓
r↑ → CF↑ → ייסוף
↓
Im↑, Ex↓ → עודף יבוא↑

מה נדחק:
• I↓ - ההשקעה
• (Ex - Im)↓ - היצוא נטו

מה לא נדחק:
• C - הצריכה (כי לא תלויה ב-r)

כל הדחיקה מתרכזת בהשקעה ובמאזן הסחר!

📊 השפעת M↑ על שער ריאלי בטווח ארוך:

ניטרליות הכסף:

בטווח הארוך, הגדלת M משפיעה רק על משתנים נומינליים:
• P עולה
• e עולה (באותו שיעור)

משתנים ריאליים לא משתנים:
• Y = Yf (קבוע)
• r (חוזרת לרמה המקורית)
• I, C (חוזרים לרמה המקורית)
• e/P = קבוע!

ההסבר:
e/P = שער ריאלי
אם e עולה ב-5% ו-P עולה ב-5%:
e/P = (e × 1.05) / (P × 1.05) = e/P (ללא שינוי!)

הכסף ניטרלי גם לשער הריאלי!

📈 הפחתת מיסים בתעסוקה מלאה:

שרשרת ההשפעות:

T↓
↓
Yd↑ → C↑
↓
AD↑ → Y = Yf! → P↑
↓
P↑ → M/P↓ → r↑
↓
I↓ (דחיקה)
↓
r↑ → CF↑ → ייסוף

סיכום:
• P↑ (אינפלציה)
• r↑ (ריבית עולה)
• C↑ (צריכה עולה בגלל Yd↑)
• I↓ (דחיקה)
• ייסוף (בגלל r↑ → CF↑)

שוב דחיקה מלאה: C↑ מתקזז ע"י I↓ ועודף יבוא↑

⚡ השוואת השפעת M↑:

באבטלה:
M↑ → r↓ → I↑, C↑ → AD↑ → Y↑
• התוצר עולה
• הריבית יורדת (ונשארת נמוכה)
• P קבוע

בתעסוקה מלאה (טווח ארוך):
M↑ → r↓ → AD↑ → P↑
P↑ → M/P חוזר → r חוזרת

• התוצר לא משתנה (Yf)
• הריבית חוזרת לרמה המקורית
• P עולה באותו שיעור כמו M

המסקנה:
באבטלה מדיניות מוניטרית משפיעה על משתנים ריאליים.
בתעסוקה מלאה היא משפיעה רק על משתנים נומינליים (P, e).

📊 עלייה בביקוש ליצוא בתעסוקה מלאה:

שרשרת ההשפעות:

ביקוש ליצוא↑ → Ex↑
↓
AD↑ → Y = Yf! → P↑
↓
P↑ → M/P↓ → r↑
↓
I↓ (דחיקה)
↓
P↑ → e/P↓ → ייסוף ריאלי

מנגנון התאמה מעניין:
• תחילה Ex↑
• אבל P↑ → ייסוף → Ex↓ בחזרה
• בסוף: ההרכב משתנה (I↓) אבל Y נשאר Yf

סיכום:
P↑, r↑, ייסוף ריאלי, I↓

🏦 המלצה למשק בתעסוקה מלאה עם גירעון:

הבעיה:
• גירעון גדול = G > T
• בתעסוקה מלאה זה גורם ללחץ אינפלציוני
• P↑, r↑, דחיקת המגזר הפרטי

הפתרון:
מדיניות פיסקלית מרסנת:
• G↓ (הפחתת הוצאות)
• או T↑ (העלאת מיסים)
• או שילוב של שניהם

התוצאות:
• גירעון↓
• לחץ אינפלציוני↓
• r↓
• I↑ (פחות דחיקה)

חשוב:
מדיניות מוניטרית (M↑) לא תעזור! בתעסוקה מלאה היא רק תגדיל את האינפלציה.

📉 השפעה על עודף יבוא בתעסוקה מלאה:

שרשרת ההשפעות:

G↑ → P↑ → r↑
↓
r↑ → CF↑ → S ימינה
+
P↑ → e/P↓ (תנועה על העקומות)
↓
ייסוף ריאלי חזק
↓
• יבוא זול יותר → Im↑
• יצוא יקר יותר → Ex↓
↓
עודף יבוא↑

שים לב:
בניגוד לאבטלה, כאן אין עלייה ב-Y (כי Y = Yf).
כל ההשפעה על עודף היבוא מגיעה משינוי שער החליפין.

⚖️ שילוב: פיסקלית מרסנת + מוניטרית מרחיבה:

G↓ (מרסנת):
• AD↓ → לחץ כלפי מטה על P

M↑ (מרחיבה):
• לחץ כלפי מעלה על P

אם מתואמים נכון:
• ההשפעות על P מתקזזות
• P נשאר קבוע

התוצאות:
• r↓ (M↑ גורמת לירידת ריבית)
• I↑ (בגלל r↓)
• פיחות (r↓ → CF↓)
• הרכב התוצר משתנה: G↓, I↑

זו "הסטת מקורות" מהמגזר הציבורי למגזר הפרטי, ללא אינפלציה!

📊 השפעה על צריכה כש-C תלוי ב-r:

הנתון:
C = C(Yd, r) - צריכה תלויה בהכנסה פנויה וגם בריבית

שרשרת ההשפעות:

G↑ (אג"ח)
↓
P↑ → r↑
↓
השפעה על C:
• Yd לא משתנה (Y קבוע, T קבוע)
• r↑ → C↓

התוצאה:
C יורדת בגלל עליית הריבית

זה חלק מהדחיקה המלאה:
G↑ מקוזז ע"י:
• I↓ (ריבית גבוהה)
• C↓ (ריבית גבוהה, אם C תלוי ב-r)
• (Ex-Im)↓ (ייסוף)

🌍 ירידת ריבית עולמית בתעסוקה מלאה:

שרשרת ההשפעות:

r*↓
↓
פער הריביות גדל (r - r* גדל)
↓
CF↑ (משתלם יותר להשקיע בישראל)
↓
S ימינה → ייסוף (e↓)
↓
ייסוף → Im↑, Ex↓ → AD↓
↓
AD↓ → לחץ כלפי מטה על P (או P יציב)
↓
אם P↓ → M/P↑ → r↓
↓
I↑

סיכום:
• ייסוף (CF↑)
• r↓ (או יציבה)
• I↑
• עודף יבוא↑

זה ההפך מעליית r*!

📝 סיכום: מדיניות פיסקלית מרחיבה:

באבטלה:
• Y↑ (יש משאבים פנויים)
• P קבוע
• r↑ (דחיקה חלקית)
• I↓ (אבל לא מקזז את כל G↑)
• התוצר גדל!

בתעסוקה מלאה:
• Y = Yf קבוע (אין משאבים פנויים)
• P↑ (אינפלציה)
• r↑ (דחיקה מלאה)
• I↓ + C↓ = G↑ (קיזוז מלא)
• רק ההרכב משתנה!

המסקנה:
מדיניות פיסקלית מרחיבה יעילה באבטלה (מגדילה תוצר),
אבל לא יעילה בתעסוקה מלאה (רק גורמת לאינפלציה ודחיקה).