אסימפטוטה אנכית ונקודת חור

💡 הסבר מפורט:

הגדרה: אסימפטוטה אנכית 📏
אסימפטוטה אנכית היא קו ישר אנכי בצורה x = a שבו:
1. הפונקציה לא מוגדרת
2. כאשר מתקרבים ל-a, הפונקציה שואפת ל-±∞

הגדרה מתמטית 📐
הישר x = a הוא אסימפטוטה אנכית אם:
\(\lim_{x \to a^+} f(x) = \pm\infty\)
או
\(\lim_{x \to a^-} f(x) = \pm\infty\)

דוגמה ויזואלית 🖼️
דמיינו את הפונקציה \(f(x) = \frac{1}{x-2}\):
```
│
│ x=2
↗ │
↗ │
↗ │ ← הגרף "בורח" לאינסוף
↗ │
──────┼────────
│ ╲
│ ╲ ← הגרף "יורד" למינוס אינסוף
│ ╲
```
הקו האנכי x = 2 הוא האסימפטוטה

למה "אנכית"? 🤔
הקו מקביל לציר y (אנכי):
• אופקית: y = L (מקבילה לציר x) ↔
• אנכית: x = a (מקבילה לציר y) ↕

דוגמה מספרית 🔢
הפונקציה \(f(x) = \frac{1}{x-3}\):

למה זה קורה? 💭
ב-x = 3 המכנה = 0:
• \(\frac{1}{0}\) לא מוגדר!
• ככל שהמכנה קרוב יותר ל-0, התוצאה גדלה
• \(\frac{1}{0.001} = 1000\) גדול!
• \(\frac{1}{0.00001} = 100000\) ענק!

תכונות חשובות ⭐
1. האסימפטוטה היא קו אנכי
2. הפונקציה לא מוגדרת על הקו
3. הגרף לא יכול לחתוך את האסימפטוטה
4. משני צדי הקו הפונקציה שואפת ל-±∞

🔍 מדוע התשובות האחרות שגויות?
• "קו אופקי": זו אסימפטוטה אופקית
• "שורש": זה איפה f(x) = 0
• "קיצון": זה מקסימום/מינימום

💡 הסבר מפורט:

האלגוריתם למציאת אסימפטוטה אנכית 🔍

שלב 1: משווים את המכנה לאפס 📐
נתונה \(f(x) = \frac{P(x)}{Q(x)}\)
פותרים: Q(x) = 0

שלב 2: בדיקה חשובה! ⚠️
לכל פתרון x = a:
• בודקים האם P(a) ≠ 0
• אם כן → x = a היא אסימפטוטה אנכית ✓
• אם P(a) = 0 → זו נקודת חור, לא אסימפטוטה! ❌

דוגמה 1: יש אסימפטוטה ✓
\(f(x) = \frac{x+1}{x-2}\)

שלב 1: מכנה = 0
x - 2 = 0 → x = 2

שלב 2: בודקים את המונה ב-x = 2
P(2) = 2 + 1 = 3 ≠ 0 ✓

מסקנה: x = 2 היא אסימפטוטה אנכית!

דוגמה 2: אין אסימפטוטה (יש חור) ❌
\(g(x) = \frac{x-3}{x-3}\)

שלב 1: מכנה = 0
x - 3 = 0 → x = 3

שלב 2: בודקים את המונה ב-x = 3
P(3) = 3 - 3 = 0 ✗

מסקנה: גם המונה וגם המכנה = 0
זו נקודת חור, לא אסימפטוטה!

דוגמה 3: מספר אסימפטוטות 📊
\(h(x) = \frac{1}{(x-1)(x+2)}\)

שלב 1: מכנה = 0
(x-1)(x+2) = 0
x = 1 או x = -2

שלב 2: בודקים המונה
• ב-x = 1: מונה = 1 ≠ 0 ✓
• ב-x = -2: מונה = 1 ≠ 0 ✓

מסקנה: שתי אסימפטוטות אנכיות!
x = 1 ו-x = -2

טבלת סיכום 📋

למה זה עובד? 💭
כאשר המכנה = 0 והמונה ≠ 0:
• יש חלוקה באפס
• הפונקציה לא מוגדרת
• הערכים שואפים לאינסוף
• זו הגדרת אסימפטוטה אנכית!

🔍 מדוע התשובות האחרות שגויות?
• "גבול לאינסוף": זה למציאת אופקית
• "נגזרת = 0": זה למציאת קיצונים
• "מונה = 0": זה למציאת שורשים

💡 הסבר מפורט:

התנהגות ליד אסימפטוטה אנכית 📊

העקרון הבסיסי ⭐
כאשר x מתקרב לאסימפטוטה אנכית x = a:
הפונקציה f(x) שואפת ל-±∞

ארבע האפשרויות 🔢
יכולות להיות ארבע התנהגויות שונות:

דוגמה מפורטת 1: שני הצדדים כלפי מעלה 📈
\(f(x) = \frac{1}{(x-1)^2}\)

אסימפטוטה: x = 1

מצד שמאל (x < 1):
• x = 0.9: f(0.9) = 1/0.01 = 100
• x = 0.99: f(0.99) = 1/0.0001 = 10,000
• x → 1⁻: f(x) → +∞ ✓

מצד ימין (x > 1):
• x = 1.1: f(1.1) = 1/0.01 = 100
• x = 1.01: f(1.01) = 1/0.0001 = 10,000
• x → 1⁺: f(x) → +∞ ✓

דוגמה מפורטת 2: צדדים מנוגדים 📊
\(g(x) = \frac{1}{x-2}\)

אסימפטוטה: x = 2

מצד שמאל (x < 2):
• x = 1.9: g(1.9) = 1/(-0.1) = -10
• x = 1.99: g(1.99) = 1/(-0.01) = -100
• x → 2⁻: g(x) → -∞ ✓

מצד ימין (x > 2):
• x = 2.1: g(2.1) = 1/0.1 = 10
• x = 2.01: g(2.01) = 1/0.01 = 100
• x → 2⁺: g(x) → +∞ ✓

ויזואליזציה גרפית 🎨

מקרה 1: שני הצדדים למעלה
```
↗│↖
↗ │ ↖
↗ │ ↖
↗ │ ↖
─────┼─────
x=a
```

מקרה 2: צדדים מנוגדים
```
│ ↗
│↗
──────┼──
↙│
↙ │
x=a
```

למה זה קורה? 💭
ליד אסימפטוטה x = a:
• המכנה → 0
• המונה ≠ 0
• השבר \(\frac{\text{מספר}}{\text{קרוב ל-0}}\) → ענק!
• לכן f(x) → ±∞

חשיבות הכיוון ⭐
צריך לבדוק משני הצדדים:
• \(\lim_{x \to a^-} f(x)\) ← משמאל
• \(\lim_{x \to a^+} f(x)\) ← מימין
• הם יכולים להיות שונים!

🔍 מדוע התשובות האחרות שגויות?
• "מתקרב לאפס": זה באסימפטוטה אופקית
• "מקסימום": זה בנקודת קיצון
• "קבועה": הפונקציה משתנה דרמטית

💡 הסבר מפורט:

למה אסימפטוטות אנכיות חשובות? 🌟

1. זיהוי נקודות בעייתיות ⚠️
אסימפטוטות אנכיות מראות איפה:
• הפונקציה לא מוגדרת
• יש התנהגות קיצונית
• אסור לחשב ערכים
• צריך להיזהר בשרטוט

2. דוגמה מהחיים: מהירות גלישה 🏄
גולש מקרש מתגלגל במורד:
\(v(t) = \frac{50t}{5-t}\)

• כאשר t → 5: v(t) → ∞
• x = 5 היא אסימפטוטה אנכית
• משמעות: אחרי 5 שניות המהירות "מתפוצצת"!
• זה לא אפשרי פיזיקלית
• המודל לא תקף אחרי t = 5

3. דוגמה: ריכוז תרופה 💊
ריכוז תרופה כתלות במינון:
\(C(d) = \frac{100d}{10-d}\)

• d = מינון (מ"ג)
• כאשר d → 10: C → ∞
• אסימפטוטה: d = 10
• משמעות: מינון 10 מ"ג מסוכן!
• אסור להתקרב למינון הזה

4. שרטוט גרף נכון 🎨
ידיעת האסימפטוטות מאפשרת:
• לדעת "לאן הגרף הולך"
• להבין את הצורה הכללית
• לא לשרטט את הגרף מעבר לאסימפטוטה
• לסמן קווים מקווקווים

5. אינטגרציה ושטחים 📐
כשרוצים לחשב שטח:
\(\int_a^b f(x)dx\)

אם יש אסימפטוטה אנכית בתוך [a, b]:
• האינטגרל עלול להיות אינסופי!
• צריך להיזהר
• לפעמים צריך לפצל לשני חלקים

6. דוגמה: התנגדות חשמלית 🔌
התנגדות מקבילה:
\(R_{total} = \frac{R_1 \cdot R_2}{R_1 + R_2}\)

מה קורה אם R₂ = -R₁?
• המכנה = 0
• אסימפטוטה אנכית!
• משמעות: המעגל לא יעבוד
• התנגדות אינסופית

7. בעיות אופטימיזציה 📊
כשמחפשים מינימום/מקסימום:
• צריך לדעת את התחום
• אסימפטוטות מגבילות את התחום
• לא אפשר לבדוק ערכים על האסימפטוטה

סיכום 📋
אסימפטוטות אנכיות חשובות כי:
✓ מזהות נקודות בעייתיות
✓ מונעות טעויות בחישובים
✓ עוזרות בשרטוט
✓ בעלות משמעות מעשית
✓ חיוניות להבנת ההתנהגות

🔍 מדוע התשובות האחרות שגויות?
• "מקסימום": נמצא בנקודות קיצון
• "שטח": זה אינטגרל
• "נגזרת": זה חישוב אחר

💡 הסבר מפורט:

התשובה: לא! לעולם לא! ❌

למה? 💭
אסימפטוטה אנכית x = a פירושה:
• הפונקציה לא מוגדרת ב-x = a
• אין ערך ל-f(a)
• לכן אי אפשר לחתוך!

השוואה לאסימפטוטה אופקית 📊

דוגמה: אופקית - יכול לחתוך ✓
\(f(x) = \frac{x^2-4}{x^2+1}\)

• אסימפטוטה אופקית: y = 1
• האם הגרף חותך?
• נפתור: f(x) = 1
• \(\frac{x^2-4}{x^2+1} = 1\)
• x² - 4 = x² + 1
• -4 = 1 ✗ (במקרה הזה לא חותך)

אבל יכול לחתוך באופן עקרוני!

דוגמה: אנכית - לא יכול לחתוך ❌
\(g(x) = \frac{x+1}{x-2}\)

• אסימפטוטה אנכית: x = 2
• האם הגרף חותך את x = 2?
• כדי לחתוך צריך f(2) להיות מוגדר
• אבל f(2) = \(\frac{3}{0}\) לא מוגדר!
• לכן אי אפשר לחתוך!

הוכחה מתמטית 📐
נניח יש אסימפטוטה אנכית ב-x = a.

הגדרת אסימפטוטה אנכית:
המכנה Q(a) = 0 והמונה P(a) ≠ 0

מסקנה:
\(f(a) = \frac{P(a)}{Q(a)} = \frac{P(a)}{0}\) לא מוגדר!

אם f(a) לא מוגדר → אין נקודה על הגרף ב-x = a
→ אי אפשר לחתוך!

ויזואליזציה 🎨
```
↗ │
↗ │
↗ │ ← הגרף מתקרב אבל לא נוגע!
↗ │
──────┼────
│ ╲ ← פער! אין נקודה כאן
│ ╲
│ ╲
x=a
```
יש פער על האסימפטוטה!

מה עם נקודת חור? 🕳️
נקודת חור זה מצב שונה:
• גם המונה וגם המכנה = 0
• אפשר לצמצם
• הפונקציה מוגדרת בכל מקום חוץ מנקודה אחת
• זה לא אסימפטוטה אנכית!

סיכום ⭐
הבדל יסודי:
• אסימפטוטה אופקית: הגרף יכול לחתוך ✓
• אסימפטוטה אנכית: הגרף לא יכול לחתוך ❌

🔍 מדוע התשובות האחרות שגויות?
• "יכול לחתוך": נוגד את ההגדרה
• "רק רציונלית": תקף לכל פונקציה
• "תלוי בסימן": לא רלוונטי

💡 הסבר מפורט:

פענוח הסימון 📖
\(\lim_{x \to 2^+} f(x) = +\infty\)

x → 2⁺ פירושו:
• x מתקרב ל-2
• מימין (מערכים גדולים יותר מ-2)
• כלומר: x = 2.1, 2.01, 2.001...

f(x) → +∞ פירושו:
• הפונקציה גדלה
• לערכים גדולים מאוד
• שואפת לאינסוף חיובי

דוגמה מספרית 📊
\(f(x) = \frac{1}{x-2}\)

גרפית 🎨
```
│ ↗
│ ↗
│↗
──────┼────
x=2
```
מימין ל-2 הגרף עולה לאינסוף

💡 הסבר:

גבולות חד-צדדיים 📐

\(\lim_{x \to a^+}\) - מימין:
• x > a
• x מתקרב ל-a מהצד הגדול
• דוגמה: אם a=3 אז x=3.1, 3.01...

\(\lim_{x \to a^-}\) - משמאל:
• x < a
• x מתקרב ל-a מהצד הקטן
• דוגמה: אם a=3 אז x=2.9, 2.99...

למה זה חשוב? ⭐
ליד אסימפטוטה אנכית:
• משמאל: יכול להיות +∞
• מימין: יכול להיות -∞
• או להיפך!
• לכן צריך לבדוק שני צדדים!

💡 הסבר:

הכלל 📋
מספר האסימפטוטות = מספר הפתרונות של Q(x) = 0
(כאשר P(x) ≠ 0)

דוגמאות 🔢

אחת:
\(\frac{1}{x-3}\) → x = 3

שתיים:
\(\frac{1}{(x-1)(x+2)}\) → x = 1, x = -2

שלוש:
\(\frac{1}{x(x-2)(x+5)}\) → x = 0, 2, -5

אפס:
\(\frac{x}{x^2+1}\) → אין (המכנה תמיד חיובי)

💡 הסבר:

טבלה 📊

הסבר: 1 חלקי (מספר קטן חיובי) = מספר גדול מאוד!

💡 הסבר:

טבלה 📊

הסבר: 1 חלקי (מספר קטן שלילי) = מספר גדול שלילי!

סיכום ב-x=0:
• מימין: +∞
• משמאל: -∞
• זו אסימפטוטה אנכית!

💡 הסבר:

בדיקה 🔍
ב-x = 2:
• מונה: (2-2)(2+1) = 0 · 3 = 0
• מכנה: 2-2 = 0
• שניהם אפס!

צמצום ✂️
\(f(x) = \frac{(x-2)(x+1)}{x-2} = x+1\) (כש-x ≠ 2)

מסקנה 📋
• אחרי צמצום: f(x) = x+1
• זו פונקציה רגילה!
• רק ב-x=2 יש "חור"
• לא אסימפטוטה!

💡 הסבר:

הכלל 📋
ליד x = a:
• אם מכנה > 0 והמונה > 0 → +∞
• אם מכנה > 0 והמונה < 0 → -∞
• אם מכנה < 0 והמונה > 0 → -∞
• אם מכנה < 0 והמונה < 0 → +∞

דוגמה 🔢
\(f(x) = \frac{x+5}{x-3}\) ליד x=3

מימין (x=3.1):
• מונה: 3.1+5 = 8.1 > 0 ✓
• מכנה: 3.1-3 = 0.1 > 0 ✓
• חיובי/חיובי = +∞

משמאל (x=2.9):
• מונה: 2.9+5 = 7.9 > 0 ✓
• מכנה: 2.9-3 = -0.1 < 0 ✗
• חיובי/שלילי = -∞

💡 הסבר:

תיאור גרפי 🎨
אסימפטוטה אנכית x = a היא:
• קו אנכי מקווקו
• הגרף מתקרב אליו
• אבל לעולם לא נוגע
• יש "קפיצה" על הקו

איך מסמנים? ✏️
1. מצייפים קו מקווקו אנכי
2. כותבים x = a
3. מראים שהגרף מתקרב
4. לא מצרפים נקודה על הקו

דוגמה 📊
```
↗│
↗ │
↗ │
──────┼────
│╲
│ ╲
│ ╲
x=a
```

💡 הסבר:

פולינום = אין אסימפטוטות אנכיות ✓

למה? 💭
פולינום: P(x) = aₙxⁿ + ... + a₁x + a₀
• מוגדר לכל x
• אין חלוקה
• אין מכנה
• לכן אין אסימפטוטות אנכיות!

דוגמאות 📝
• x² + 3x - 5 → אין ✓
• x³ - 2x + 1 → אין ✓
• 5x⁴ - x² → אין ✓

מתי יש? 🔍
רק בפונקציות רציונליות:
\(\frac{P(x)}{Q(x)}\)
כאשר Q(x) = 0

💡 הסבר:

משמעות 📖
משני הצדדים הגרף שואף ל-+∞!

גרפית 🎨
```
↗│↖
↗ │ ↖
↗ │ ↖
─────┼─────
x=a
```
זה כמו "עמק הפוך"

דוגמה 🔢
\(f(x) = \frac{1}{(x-2)^2}\)
• ליד x=2 משני הצדדים
• המכנה חיובי (בריבוע!)
• לכן שני הצדדים → +∞

💡 הסבר מפורט:

ההבדל המהותי 🎯

נקודת חור (אי רציפות סליקה) 🕳️
כאשר x = a:
• מכנה: Q(a) = 0 ✓
• מונה: P(a) = 0 ✓
• שניהם מתאפסים!
• אפשר לצמצם: \(\frac{(x-a) \cdot R(x)}{(x-a) \cdot S(x)} = \frac{R(x)}{S(x)}\)
• אחרי צמצום: פונקציה רגילה עם "חור" בנקודה אחת

אסימפטוטה אנכית 📏
כאשר x = a:
• מכנה: Q(a) = 0 ✓
• מונה: P(a) ≠ 0 ✓
• רק המכנה מתאפס!
• אי אפשר לצמצם
• הפונקציה שואפת ל-±∞

טבלת השוואה 📋

דוגמה 1: חור 🕳️
\(f(x) = \frac{x^2-9}{x-3}\)

ב-x = 3:
• מונה: 3² - 9 = 0 ✓
• מכנה: 3 - 3 = 0 ✓
• שניהם אפס!

צמצום:
\(\frac{x^2-9}{x-3} = \frac{(x-3)(x+3)}{x-3} = x+3\) (כש-x≠3)

אחרי צמצום: y = x + 3
זו פונקציה לינארית עם חור ב-\((3, 6)\)

דוגמה 2: אנכית 📏
\(g(x) = \frac{x^2+1}{x-3}\)

ב-x = 3:
• מונה: 3² + 1 = 10 ≠ 0 ✓
• מכנה: 3 - 3 = 0 ✓
• רק מכנה אפס!

אי אפשר לצמצם!
x = 3 היא אסימפטוטה אנכית
הפונקציה שואפת ל-±∞

איך לזהות? 🔍
שלב 1: מוצאים איפה המכנה = 0
שלב 2: בודקים את המונה באותן נקודות
• אם מונה = 0 → חור 🕳️
• אם מונה ≠ 0 → אנכית 📏

דוגמה מעורבת 🎯
\(h(x) = \frac{(x-2)(x+1)}{(x-2)(x-5)}\)

מכנה = 0 ב: x = 2 ו-x = 5

ב-x = 2:
• מונה: (2-2)(2+1) = 0 · 3 = 0 ✓
• חור! 🕳️

ב-x = 5:
• מונה: (5-2)(5+1) = 3 · 6 = 18 ≠ 0 ✓
• אנכית! 📏

מסקנה: חור ב-x=2, אנכית ב-x=5

💡 הסבר מפורט:

בדיקה ב-x = 2 🔍

שלב 1: בדיקת המכנה 📐
מכנה: x - 2
ב-x = 2: 2 - 2 = 0 ✓

שלב 2: בדיקת המונה 📐
מונה: x² - 4
ב-x = 2: 2² - 4 = 4 - 4 = 0 ✓

מסקנה: שניהם אפס!
זו נקודת חור 🕳️

שלב 3: צמצום ✂️
\(f(x) = \frac{x^2-4}{x-2}\)

פירוק המונה:
\(= \frac{(x-2)(x+2)}{x-2}\)

צמצום:
\(= x + 2\) (כאשר x ≠ 2)

שלב 4: מציאת מיקום החור 📍
הפונקציה המצומצמת: y = x + 2
ב-x = 2: y = 2 + 2 = 4

החור נמצא ב: \((2, 4)\)

שלב 5: בדיקת גבולות 📊
\(\lim_{x \to 2} f(x) = \lim_{x \to 2} (x+2) = 4\)

הגבול קיים וסופי = 4
אבל f(2) לא מוגדר
זו הגדרת אי רציפות סליקה!

טבלת ערכים 📋

למה זה נקרא "סליקה"? 💭
כי אפשר "לסלק" את הבעיה:
• מגדירים מחדש: f(2) = 4
• אז הפונקציה תהיה רציפה!
• הבעיה "נסלקת" בקלות

💡 הסבר מפורט:

בדיקה ב-x = 2 🔍

שלב 1: בדיקת המכנה 📐
מכנה: x - 2
ב-x = 2: 2 - 2 = 0 ✓

שלב 2: בדיקת המונה 📐
מונה: x + 3
ב-x = 2: 2 + 3 = 5 ≠ 0 ✓

מסקנה: רק המכנה אפס!
זו אסימפטוטה אנכית 📏

שלב 3: בדיקת התנהגות משני הצדדים 📊

מצד שמאל (x → 2⁻):

שלב 4: סיכום ההתנהגות ⭐
• משמאל: g(x) → -∞
• מימין: g(x) → +∞
• הפונקציה "קופצת" מ--∞ ל-+∞
• זו בדיוק אסימפטוטה אנכית!

למה זה קורה? 💭
ב-x = 2:
• המונה = 5 (קבוע חיובי)
• המכנה → 0
• \(\frac{5}{0}\) לא מוגדר!
• \(\frac{5}{\text{קטן מאוד}}\) = ענק!
• לכן שואף לאינסוף

הבדל מחור 🕳️ vs 📏

💡 הסבר מפורט:

ניתוח מלא של הפונקציה 🔍

שלב 1: פירוק המונה 📐
מונה: x² - 9
זו נוסחת הפרש ריבועים!
x² - 9 = (x - 3)(x + 3)

שלב 2: כתיבה מחדש ✏️
\(h(x) = \frac{(x-3)(x+3)}{(x-3)(x+1)}\)

שלב 3: בדיקה ב-x = 3 🔍
מונה: (3-3)(3+3) = 0 · 6 = 0 ✓
מכנה: (3-3)(3+1) = 0 · 4 = 0 ✓

שניהם אפס → חור! 🕳️

שלב 4: צמצום ✂️
\(h(x) = \frac{(x-3)(x+3)}{(x-3)(x+1)}\)

מצמצמים את (x-3):
\(= \frac{x+3}{x+1}\) (כאשר x ≠ 3)

שלב 5: מציאת מיקום החור 📍
הפונקציה המצומצמת:
\(h(x) = \frac{x+3}{x+1}\)

ב-x = 3:
\(h(3) = \frac{3+3}{3+1} = \frac{6}{4} = \frac{3}{2} = 1.5\)

החור נמצא ב: \((3, 1.5)\)

שלב 6: בדיקת x = -1 (נקודה נוספת!) 🔍
מונה: (-1-3)(-1+3) = (-4)(2) = -8 ≠ 0 ✓
מכנה: (-1-3)(-1+1) = (-4)(0) = 0 ✓

רק המכנה אפס → אסימפטוטה אנכית ב-x = -1! 📏

שלב 7: סיכום מלא של הפונקציה 📋

שלב 8: טבלת ערכים ליד החור 📊

למה חור ולא אנכית? 💭
כי אפשר לצמצם!
• לפני צמצום: \(\frac{0}{0}\)
• אחרי צמצום: פונקציה רגילה
• הבעיה "נעלמת" אחרי צמצום
• זו הגדרת חור!

💡 הסבר מפורט:

שלושת סוגי האי רציפות 📚

1. אי רציפות סליקה (חור) 🕳️
• \(\lim_{x \to a} f(x)\) קיים וסופי = L
• אבל f(a) לא מוגדר (או f(a) ≠ L)
• ניתן "לתקן" על ידי הגדרה: f(a) = L
• דוגמה: \(\frac{x^2-4}{x-2}\) ב-x=2

2. אי רציפות אינסופית (אנכית) 📏
• \(\lim_{x \to a} f(x) = \pm\infty\)
• הגבול "קיים" אבל הוא אינסופי
• אי אפשר לתקן!
• יש אסימפטוטה אנכית
• דוגמה: \(\frac{1}{x-2}\) ב-x=2

3. אי רציפות קפיצה 🦘
• גבול מימין ≠ גבול משמאל
• שני הגבולות סופיים אבל שונים
• דוגמה: פונקציה מוגדרת על ידי חלקים

טבלת השוואה מפורטת 📋

דוגמאות מפורטות 🔢

חור:
\(f(x) = \frac{x^2-1}{x-1} = \frac{(x-1)(x+1)}{x-1} = x+1\)
• ב-x=1: גבול = 2 (סופי!) ✓
• אבל f(1) לא מוגדר
• זו אי רציפות סליקה

אנכית:
\(g(x) = \frac{x+5}{x-1}\)
• ב-x=1: גבול = ±∞ (אינסופי!) ✗
• זו אי רציפות אינסופית

קפיצה:
\(h(x) = \begin{cases} x & x<2 \\ x+1 & x \geq 2 \end{cases}\)
• משמאל: גבול = 2
• מימין: גבול = 3
• שונה! זו קפיצה

למה זה נקרא "סליקה"? 💭
כי אפשר לסלק את הבעיה:
1. מחשבים את הגבול: L
2. מגדירים: f(a) = L
3. עכשיו הפונקציה רציפה!
4. הבעיה "נסלקה"

תנאי לרציפות ⭐
f רציפה ב-a אם:
1. f(a) מוגדר ✓
2. \(\lim_{x \to a} f(x)\) קיים ✓
3. \(\lim_{x \to a} f(x) = f(a)\) ✓

בחור: תנאי 1 או 3 לא מתקיים
באנכית: תנאי 2 לא מתקיים (גבול אינסופי)

💡 הסבר מפורט:

שלב 1: משוואת המכנה 📐
מכנה: x - 5
משווים לאפס: x - 5 = 0
פתרון: x = 5

שלב 2: בדיקת המונה ב-x=5 🔍
מונה: 1
ב-x = 5: מונה = 1 ≠ 0 ✓

רק המכנה מתאפס → אסימפטוטה אנכית!

שלב 3: בדיקת התנהגות 📊
משמאל (x→5⁻):

תשובה: x = 5 היא אסימפטוטה אנכית

💡 הסבר מפורט:

שלב 1: פתרון מכנה = 0 📐
מכנה: (x-1)(x+3)
(x-1)(x+3) = 0

מכפלה = 0 כאשר אחד הגורמים = 0:
• x - 1 = 0 → x = 1
• x + 3 = 0 → x = -3

שלב 2: בדיקת המונה 🔍
מונה: x + 2

ב-x = 1:
מונה = 1 + 2 = 3 ≠ 0 ✓
→ אסימפטוטה אנכית!

ב-x = -3:
מונה = -3 + 2 = -1 ≠ 0 ✓
→ אסימפטוטה אנכית!

שלב 3: בדיקת x=1 📊

שלב 4: בדיקת x=-3 📊

תשובה: שתי אסימפטוטות אנכיות:
x = 1 ו-x = -3

💡 הסבר מפורט:

שלב 1: פירוק המכנה 📐
מכנה: x² - 4
זו נוסחת הפרש ריבועים!
x² - 4 = (x - 2)(x + 2)

שלב 2: מציאת אפסי המכנה 🔍
(x - 2)(x + 2) = 0
• x - 2 = 0 → x = 2
• x + 2 = 0 → x = -2

שלב 3: בדיקת המונה 📝
מונה: 2x

ב-x = 2:
מונה = 2 · 2 = 4 ≠ 0 ✓
→ אסימפטוטה אנכית!

ב-x = -2:
מונה = 2 · (-2) = -4 ≠ 0 ✓
→ אסימטוטה אנכית!

שלב 4: בדיקת x=2 📊

שלב 5: בדיקת x=-2 📊

תשובה: שתי אסימפטוטות אנכיות:
x = 2 ו-x = -2

💡 הסבר מפורט:

שלב 1: בדיקת המכנה 📐
מכנה: x - 3
ב-x = 3: 3 - 3 = 0 ✓

שלב 2: בדיקת המונה ב-x=3 🔍
מונה: x² - 9
ב-x = 3: 3² - 9 = 9 - 9 = 0 ✓

שניהם אפס! זה סימן לחור 🕳️

שלב 3: צמצום ✂️
פירוק המונה:
x² - 9 = (x - 3)(x + 3)

לכן:
\(f(x) = \frac{(x-3)(x+3)}{x-3} = x + 3\) (כש-x ≠ 3)

שלב 4: מציאת מיקום החור 📍
הפונקציה המצומצמת: y = x + 3
ב-x = 3: y = 3 + 3 = 6

החור נמצא ב-\((3, 6)\)

שלב 5: בדיקת גבול 📊
\(\lim_{x \to 3} f(x) = \lim_{x \to 3} (x+3) = 6\)

הגבול קיים וסופי = 6
זו אי רציפות סליקה, לא אסימפטוטה!

שלב 6: טבלת ערכים 📋

סיכום: זו נקודת חור, לא אסימפטוטה אנכית!

💡 הסבר מפורט:

שלב 1: בדיקת המכנה 📐
מכנה: x² + 1
מתי x² + 1 = 0?
x² = -1

אין פתרון ממשי! ✗
(x² תמיד חיובי, אי אפשר ש-x² = -1)

שלב 2: ניתוח המכנה 🔍
x² + 1 ≥ 1 לכל x ממשי

למעשה:
• כש-x = 0: x² + 1 = 1
• כש-x ≠ 0: x² + 1 > 1

המכנה תמיד חיובי ולעולם לא אפס!

שלב 3: מסקנה ⭐
אין נקודה שבה המכנה = 0
→ אין אסימפטוטות אנכיות!

שלב 4: בדיקה גרפית 📊
הפונקציה מוגדרת בכל מקום!

שלב 5: יש אסימפטוטה אופקית! 📏
כש-x → ±∞:
\(f(x) = \frac{3}{x^2+1} \to 0\)

יש אסימפטוטה אופקית y = 0
אבל אין אסימפטוטה אנכית!

תשובה: אין אסימפטוטות אנכיות

💡 הסבר מפורט:

שלב 1: פירוק המונה 📐
מונה: x² + 3x = x(x + 3)

שלב 2: כתיבה מחדש ✏️
\(f(x) = \frac{x(x+3)}{x(x-4)}\)

שלב 3: מציאת אפסי המכנה 🔍
מכנה: x(x - 4) = 0
• x = 0
• x = 4

שלב 4: בדיקת x = 0 📝
מונה: 0 · (0 + 3) = 0 ✓
מכנה: 0 · (0 - 4) = 0 ✓

שניהם אפס → חור! 🕳️

צמצום:
\(\frac{x(x+3)}{x(x-4)} = \frac{x+3}{x-4}\) (כש-x ≠ 0)

שלב 5: בדיקת x = 4 📝
בפונקציה המצומצמת: \(\frac{x+3}{x-4}\)

מונה: 4 + 3 = 7 ≠ 0 ✓
מכנה: 4 - 4 = 0 ✓

רק מכנה אפס → אסימפטוטה אנכית! 📏

שלב 6: בדיקת x=4 📊

שלב 7: מיקום החור ב-x=0 📍
הפונקציה המצומצמת: \(\frac{x+3}{x-4}\)
ב-x = 0: \(\frac{0+3}{0-4} = \frac{3}{-4} = -\frac{3}{4}\)

החור ב-\((0, -0.75)\)

סיכום 📋
• x = 0: נקודת חור 🕳️
• x = 4: אסימפטוטה אנכית 📏

תשובה: רק x = 4 (ב-x=0 יש חור)

💡 הסבר מפורט:

שלב 1: מציאת אפסי המכנה 📐
מכנה: (x + 2)²
(x + 2)² = 0
x + 2 = 0
x = -2

שלב 2: בדיקת המונה 🔍
מונה: 5
ב-x = -2: מונה = 5 ≠ 0 ✓

רק המכנה מתאפס → אסימפטוטה אנכית!

שלב 3: מיוחדות של חזקה זוגית ⭐
(x + 2)² תמיד חיובי (או אפס)
• כש-x < -2: (x+2)² > 0
• כש-x > -2: (x+2)² > 0

לכן f(x) תמיד חיובי (כש-x ≠ -2)

שלב 4: בדיקת התנהגות 📊
משמאל (x → -2⁻):

שלב 5: מסקנה מעניינת! 🌟
משני הצדדים הפונקציה שואפת ל-+∞!
(בגלל החזקה הזוגית)

זה שונה מ-\(\frac{5}{x+2}\) שבו:
• משמאל → -∞
• מימין → +∞

תשובה: x = -2 היא אסימפטוטה אנכית

💡 הסבר מפורט:

שלב 1: פירוק המכנה 📐
מכנה: x² - 5x + 6

מחפשים שני מספרים שמכפלתם 6 וסכומם -5:
-2 ו--3 ✓

x² - 5x + 6 = (x - 2)(x - 3)

שלב 2: אפסי המכנה 🔍
(x - 2)(x - 3) = 0
• x = 2
• x = 3

שלב 3: בדיקת המונה 📝
מונה: x

ב-x = 2:
מונה = 2 ≠ 0 ✓
→ אסימפטוטה אנכית!

ב-x = 3:
מונה = 3 ≠ 0 ✓
→ אסימפטוטה אנכית!

שלב 4: בדיקת x=2 📊

שלב 5: בדיקת x=3 📊

תשובה: שתי אסימפטוטות אנכיות
x = 2 ו-x = 3

💡 הסבר מפורט:

שלב 1: פירוק המונה 📐
מונה: x² - x - 6

מחפשים שני מספרים שמכפלתם -6 וסכומם -1:
-3 ו-+2 ✓

x² - x - 6 = (x - 3)(x + 2)

שלב 2: כתיבה מחדש ✏️
\(f(x) = \frac{(x-3)(x+2)}{x+2}\)

שלב 3: זיהוי אפס משותף! 🔍
גם במונה וגם במכנה יש (x + 2)!
ב-x = -2 שניהם מתאפסים
→ זה יהיה חור 🕳️

שלב 4: צמצום ✂️
\(f(x) = \frac{(x-3)(x+2)}{x+2} = x - 3\) (כש-x ≠ -2)

שלב 5: ניתוח מחדש 📝
אחרי צמצום: f(x) = x - 3
זו פונקציה לינארית!
• אין מכנה
• אין אסימפטוטות אנכיות
• יש רק חור ב-x = -2

שלב 6: מיקום החור 📍
ב-x = -2:
y = -2 - 3 = -5

החור ב-\((-2, -5)\)

רגע! בדיקה נוספת 🤔
רגע, אני צריך לבדוק את הפונקציה המקורית לפני הצמצום!

מכנה מקורי: x + 2
ב-x = -2: מכנה = 0 ✓

אבל מונה מקורי: (x-3)(x+2)
ב-x = -2: מונה = (-2-3)(-2+2) = (-5)(0) = 0 ✓

שניהם אפס → חור!
לא אסימפטוטה!

שלב 7: האם יש עוד אסימפטוטות? 🔍
לאחר הצמצום: y = x - 3
זו פונקציה לינארית ללא מכנה
→ אין אסימפטוטות אנכיות!

תיקון התשובה ⚠️
למעשה אין אסימפטוטות אנכיות!
ב-x = -2 יש רק חור.

תשובה נכונה: אין אסימפטוטות

💡 הסבר מפורט:

שלב 1: פירוק המכנה 📐
מכנה: x² - 9
נוסחת הפרש ריבועים:
x² - 9 = (x - 3)(x + 3)

שלב 2: אפסי המכנה 🔍
(x - 3)(x + 3) = 0
• x = 3
• x = -3

שלב 3: בדיקת המונה 📝
מונה: 1

ב-x = 3: מונה = 1 ≠ 0 ✓
ב-x = -3: מונה = 1 ≠ 0 ✓

שתיהן אסימפטוטות אנכיות!

שלב 4: בדיקת x=3 📊

שלב 5: בדיקת x=-3 📊

תשובה: שתי אסימפטוטות אנכיות
x = 3 ו-x = -3

💡 הסבר:

בדיקה ב-x=0:
• מכנה: 0 ✓
• מונה: 0+1 = 1 ≠ 0 ✓

רק מכנה אפס → אסימפטוטה אנכית!

התנהגות:

תשובה: x = 0 אסימפטוטה אנכית

💡 הסבר:

פירוק:
מונה: 2x + 6 = 2(x + 3)
מכנה: x² + 3x = x(x + 3)

צורה:
\(f(x) = \frac{2(x+3)}{x(x+3)} = \frac{2}{x}\) (כש-x≠-3)

ניתוח:
• x = -3: חור (שניהם אפס) 🕳️
• x = 0: אנכית (רק מכנה אפס) 📏

תשובה: x=0 אנכית, x=-3 חור

💡 הסבר:

פירוק מכנה:
x³ - x = x(x² - 1) = x(x-1)(x+1)

אפסים: x = 0, x = 1, x = -1

בדיקות:
• x=0: מונה=0-1=-1≠0 → אנכית ✓
• x=1: מונה=1-1=0 → חור 🕳️
• x=-1: מונה=-1-1=-2≠0 → אנכית ✓

תשובה: שתיים (x=0, x=-1)

💡 הסבר:

מכנה: x² + 4

מתי x² + 4 = 0?
x² = -4

אין פתרון ממשי!
(x² לא יכול להיות שלילי)

מסקנה:
המכנה לעולם לא אפס
→ אין אסימפטוטות אנכיות!

אבל: יש אסימפטוטה אופקית y = 1

💡 הסבר מפורט:

שלב 1: פירוק 📐
מונה: x² - 16 = (x-4)(x+4)
מכנה: x² - 4x = x(x-4)

שלב 2: כתיבה מחדש ✏️
\(f(x) = \frac{(x-4)(x+4)}{x(x-4)}\)

שלב 3: זיהוי 🔍
(x-4) משותף!
→ צמצום: \(\frac{x+4}{x}\)

שלב 4: ניתוח 📝
• x = 4: חור (מצמצמים) 🕳️
• x = 0: אנכית (רק מכנה אפס) 📏

שלב 5: בדיקת x=0 📊

תשובה: x=0 אנכית, x=4 חור

💡 הסבר מפורט:

שלב 1: פירוק המונה 📐
מונה: x³ - x = x(x² - 1) = x(x - 1)(x + 1)

שלב 2: פירוק המכנה 🧮
מכנה: x² - 1 = (x - 1)(x + 1)

שלב 3: כתיבה מחדש ✏️
\(f(x) = \frac{x(x-1)(x+1)}{(x-1)(x+1)}\)

שלב 4: זיהוי גורמים משותפים 🔍
גורמים משותפים:
• (x - 1) במונה ובמכנה
• (x + 1) במונה ובמכנה

שני גורמים משותפים → שני חורים!

שלב 5: בדיקת x=1 📝
מונה: 1 · 0 · 2 = 0 ✓
מכנה: 0 · 2 = 0 ✓
חור! 🕳️

שלב 6: בדיקת x=-1 📝
מונה: (-1) · (-2) · 0 = 0 ✓
מכנה: (-2) · 0 = 0 ✓
חור! 🕳️

שלב 7: צמצום ✂️
\(f(x) = \frac{x(x-1)(x+1)}{(x-1)(x+1)} = x\)
(כאשר x ≠ 1, x ≠ -1)

שלב 8: מיקום החורים 📍
הפונקציה המצומצמת: y = x

חור 1 ב-x=1:
y = 1 → \((1, 1)\)

חור 2 ב-x=-1:
y = -1 → \((-1, -1)\)

שלב 9: טבלה 📊

שלב 10: ויזואליזציה 🎨
הגרף הוא קו ישר y = x
עם שני חורים:
• אחד ב-(1, 1)
• אחד ב-(-1, -1)

תשובה: שני חורים ב-x=1 ו-x=-1

💡 הסבר מפורט:

שלב 1: אפס המכנה 🔍
מכנה: x + 3 = 0
x = -3

שלב 2: בדיקת המונה 📐
מונה: x² + 6x + 9
ב-x = -3:
(-3)² + 6(-3) + 9
= 9 - 18 + 9
= 0 ✓

שניהם אפס → חור!

שלב 3: זיהוי המונה 🧮
x² + 6x + 9 נראה מוכר...
זה ריבוע משוכלל!

(x + 3)² = x² + 6x + 9 ✓

שלב 4: כתיבה מחדש ✏️
\(f(x) = \frac{(x+3)^2}{x+3}\)

שלב 5: צמצום ✂️
\(f(x) = \frac{(x+3)^2}{x+3} = x + 3\)
(כאשר x ≠ -3)

שלב 6: מיקום החור 📍
הפונקציה המצומצמת: y = x + 3
ב-x = -3:
y = -3 + 3 = 0

שלב 7: גבול ✓
\(\lim_{x \to -3} f(x) = \lim_{x \to -3} (x+3) = 0\)

שלב 8: טבלה 📊

שלב 9: הערה על ריבוע משוכלל ⭐
כאשר המונה הוא ריבוע משוכלל:
• (x + a)² במונה
• (x + a) במכנה
• תמיד יהיה חור ב-x = -a

תשובה: החור ב-\((-3, 0)\)

💡 הסבר מפורט:

שלב 1: בדיקת המכנה 📐
מכנה: x - 3 = 0 ב-x = 3

שלב 2: בדיקת המונה 🔍
מונה: x² - 6x + 9
ב-x = 3:
3² - 6(3) + 9
= 9 - 18 + 9
= 0 ✓

שלב 3: זיהוי ריבוע משוכלל 🧮
x² - 6x + 9 = (x - 3)²

בדיקה: (x - 3)² = x² - 6x + 9 ✓

שלב 4: כתיבה מחדש ✏️
\(f(x) = \frac{(x-3)^2}{x-3}\)

שלב 5: הכרעה 📝
שאלה: האם זה חור או אסימפטוטה?

בואו נבדוק:
• מונה ב-x=3: (3-3)² = 0² = 0 ✓
• מכנה ב-x=3: 3-3 = 0 ✓

שניהם אפס → חור! 🕳️

שלב 6: צמצום ✂️
\(\frac{(x-3)^2}{x-3} = \frac{(x-3) \cdot (x-3)}{x-3} = x-3\)
(כאשר x ≠ 3)

שלב 7: מיקום החור 📍
y = x - 3
ב-x = 3: y = 0

החור ב-\((3, 0)\)

שלב 8: למה לא אסימפטוטה? 💭
אסימפטוטה דורשת:
• מכנה = 0 ✓
• מונה ≠ 0 ✗

כאן המונה גם = 0, לכן זה חור!

שלב 9: טבלה 📊

תשובה: חור (לא אסימפטוטה)

💡 הסבר מפורט:

שלב 1: פירוק המונה 📐
מונה: x³ + 2x² - 3x
מוציאים x משותף:
= x(x² + 2x - 3)

פירוק x² + 2x - 3:
מחפשים שני מספרים שמכפלתם -3 וסכומם 2:
3 ו--1 ✓

מונה = x(x + 3)(x - 1)

שלב 2: פירוק המכנה 🧮
מכנה: x² - x
= x(x - 1)

שלב 3: כתיבה מחדש ✏️
\(f(x) = \frac{x(x+3)(x-1)}{x(x-1)}\)

שלב 4: זיהוי גורמים משותפים 🔍
גורמים משותפים:
• x במונה ובמכנה
• (x - 1) במונה ובמכנה

שלב 5: בדיקת x=0 📝
מונה: 0 · 3 · (-1) = 0 ✓
מכנה: 0 · (-1) = 0 ✓

אבל רגע! בואו נבדוק יותר בעומק...

שלב 6: צמצום ✂️
\(f(x) = \frac{x(x+3)(x-1)}{x(x-1)} = x + 3\)
(כאשר x ≠ 0, x ≠ 1)

שלב 7: ניתוח מחדש לאחר צמצום 🔍
הפונקציה המצומצמת: y = x + 3

ב-x = 0:
האם יש חור?
לכאורה כן, כי צמצמנו את x...

אבל בואו נבדוק את הפונקציה המקורית:
\(f(x) = \frac{x^3+2x^2-3x}{x^2-x}\)

ב-x = 0:
• מונה: 0
• מכנה: 0
אכן יש חור!

שלב 8: אבל רגע - בדיקה נוספת! ⚠️
למעשה, אחרי צמצום קיבלנו y = x + 3
זו פונקציה לינארית ללא מכנה!

אז מה עם x = 0?

הפונקציה המקורית לא מוגדרת ב-x = 0
אבל אחרי צמצום, x = 0 יתן:
y = 0 + 3 = 3

יש חור ב-\((0, 3)\)

שלב 9: מה עם x=1? 📍
ב-x = 1:
y = 1 + 3 = 4

יש חור ב-\((1, 4)\)

רגע! טעות! 🚨
אני צריך לבדוק שוב בצורה נכונה יותר...

למעשה לאחר הצמצום קיבלנו פונקציה פשוטה: y = x + 3

הפונקציה המקורית לא מוגדרת ב:
• x = 0 (חור)
• x = 1 (חור)

אבל התשובה אומרת "רק x=1, x=0 אנכית"...

בואו נבדוק שוב מה באמת קורה!

שלב 10: בדיקה סופית נכונה 🎯
למעשה, x ו-(x-1) מצמצמים שניהם.
שניהם חורים ב-x=0 ו-x=1.

אבל אולי התשובה מתכוונת למשהו אחר?
אם x=0 הוא אנכית, זה אומר שהמונה לא מתאפס שם...

למעשה, שני x ו-x-1 מצמצמים, אז שניהם חורים.

התשובה הנכונה צריכה להיות: שני חורים ב-x=0 ו-x=1

תשובה: x=0 ו-x=1 שניהם חורים

💡 הסבר מפורט:

שלב 1: מציאת החור 🔍
מכנה: x + 2 = 0 → x = -2

שלב 2: וידוא שזה חור 📐
מונה ב-x = -2:
(-2)² - 2(-2) - 8
= 4 + 4 - 8
= 0 ✓

שניהם אפס → חור!

שלב 3: פירוק המונה 🧮
x² - 2x - 8
מחפשים שני מספרים שמכפלתם -8 וסכומם -2:
-4 ו-+2 ✓

x² - 2x - 8 = (x - 4)(x + 2)

שלב 4: צמצום ✂️
\(f(x) = \frac{(x-4)(x+2)}{x+2} = x - 4\)
(כאשר x ≠ -2)

שלב 5: חישוב הגבול 📍
\(\lim_{x \to -2} f(x) = \lim_{x \to -2} (x-4)\)

= -2 - 4
= -6

שלב 6: אימות מספרי 📊

שלב 7: ויזואליזציה 🎨
הגרף הוא קו ישר y = x - 4
עם חור בנקודה (-2, -6)

תשובה: הגבול הוא -6

💡 הסבר מפורט:

שלב 1: זיהוי המונה 🔍
מונה: x² - 4x + 4

זה נראה כמו ריבוע משוכלל!
בדיקה: (x - 2)² = x² - 4x + 4 ✓

שלב 2: כתיבה מחדש ✏️
\(f(x) = \frac{(x-2)^2}{x-2}\)

שלב 3: זיהוי 📐
יש (x - 2) גם במונה וגם במכנה!
→ חור ב-x = 2

שלב 4: וידוא 📝
ב-x = 2:
• מונה: (2-2)² = 0 ✓
• מכנה: 2-2 = 0 ✓

שניהם אפס → חור!

שלב 5: צמצום ✂️
\(\frac{(x-2)^2}{x-2} = \frac{(x-2)(x-2)}{x-2} = x - 2\)
(כאשר x ≠ 2)

שלב 6: מיקום החור 📍
הפונקציה המצומצמת: y = x - 2
ב-x = 2:
y = 2 - 2 = 0

החור ב-\((2, 0)\)

שלב 7: גבול ✓
\(\lim_{x \to 2} f(x) = \lim_{x \to 2} (x-2) = 0\)

שלב 8: טבלה 📊

שלב 9: למה לא אסימפטוטה? 💭
הפונקציה מתקרבת ל-0 (סופי)
לא ל-∞ (אינסופי)
לכן זה חור, לא אסימפטוטה!

שלב 10: למה לא שורש? 💭
שורש = נקודה שבה f(x) = 0 והפונקציה מוגדרת
כאן הפונקציה לא מוגדרת ב-x = 2
לכן זה חור, לא שורש!

תשובה: חור ב-\((2, 0)\)

💡 הסבר מפורט:

מהי "תיקון" חור? 🔧

שלב 1: זיהוי החור 🔍
ב-x = 1:
• מונה: 1² - 1 = 0 ✓
• מכנה: 1 - 1 = 0 ✓

יש חור!

שלב 2: צמצום ✂️
\(f(x) = \frac{x^2-1}{x-1} = \frac{(x-1)(x+1)}{x-1} = x+1\)
(כאשר x ≠ 1)

שלב 3: הגבול 📐
\(\lim_{x \to 1} f(x) = \lim_{x \to 1} (x+1) = 2\)

שלב 4: מהו "תיקון"? 💡
תיקון = הגדרה מחדש של הפונקציה:

\(g(x) = \begin{cases} \frac{x^2-1}{x-1} & x \neq 1 \\ 2 & x = 1 \end{cases}\)

שלב 5: למה זה עובד? ⭐
הגדרנו את g(1) להיות בדיוק הגבול!
g(1) = 2 = \(\lim_{x \to 1} g(x)\)

עכשיו הפונקציה רציפה ב-x = 1!

שלב 6: הוכחת רציפות ✓
תנאי לרציפות ב-x = 1:
1. g(1) מוגדר? כן! g(1) = 2 ✓
2. גבול קיים? כן! = 2 ✓
3. הם שווים? כן! g(1) = גבול = 2 ✓

הפונקציה רציפה!

שלב 7: ויזואליזציה 🎨
לפני תיקון:
y = x + 1 עם חור ב-(1, 2)
```
•
/
/ ○ ← חור
/
•
```

אחרי תיקון:
y = x + 1 רציף לגמרי
```
•
/
/ • ← מלא!
/
•
```

שלב 8: זה נקרא "אי רציפות סליקה" 📚
"סליקה" = אפשר לסלק/לתקן

סוגי אי רציפות:
1. סליקה: ניתן לתקן ✓
2. אינסופית: לא ניתן לתקן ✗
3. קפיצה: לא ניתן לתקן ✗

שלב 9: למה זה חשוב? 💭
בחדו"א:
• אם פונקציה בעלת חור
• ניתן להגדיר אותה מחדש
• ולהפוך אותה לרציפה
• זה שימושי בהוכחות ובחישובים

תשובה: כן, על ידי הגדרה f(1)=2

💡 הסבר מפורט:

שלב 1: פירוק המונה 📐
מונה: x⁴ - 16

זה הפרש ריבועים!
x⁴ - 16 = (x²)² - 4²
= (x² - 4)(x² + 4)

שלב 2: פירוק נוסף 🧮
x² - 4 זה שוב הפרש ריבועים!
x² - 4 = (x - 2)(x + 2)

לכן המונה:
x⁴ - 16 = (x - 2)(x + 2)(x² + 4)

שלב 3: פירוק המכנה ✏️
מכנה: x² - 4 = (x - 2)(x + 2)

שלב 4: כתיבה מחדש 📝
\(f(x) = \frac{(x-2)(x+2)(x^2+4)}{(x-2)(x+2)}\)

שלב 5: זיהוי גורמים משותפים 🔍
גורמים משותפים:
• (x - 2) במונה ובמכנה
• (x + 2) במונה ובמכנה

שני גורמים → שני חורים!

שלב 6: צמצום ✂️
\(f(x) = \frac{(x-2)(x+2)(x^2+4)}{(x-2)(x+2)} = x^2 + 4\)
(כאשר x ≠ 2, x ≠ -2)

שלב 7: מיקום החורים 📍
הפונקציה המצומצמת: y = x² + 4

חור 1 ב-x = 2:
y = 2² + 4 = 8
החור ב-\((2, 8)\)

חור 2 ב-x = -2:
y = (-2)² + 4 = 8
החור ב-\((-2, 8)\)

שלב 8: טבלה 📊

שלב 9: מעניין! 🌟
שני החורים באותו גובה y = 8
הם נקודות סימטריות ביחס לציר y!

תשובה: שני חורים ב-x=2 ו-x=-2

💡 הסבר:

שלב 1: הוצאת 2 🔍
מונה: 2x² - 2 = 2(x² - 1) = 2(x-1)(x+1)
מכנה: 2x - 2 = 2(x - 1)

שלב 2: צמצום ✂️
\(f(x) = \frac{2(x-1)(x+1)}{2(x-1)} = x+1\)
(כאשר x ≠ 1)

שלב 3: מיקום החור 📍
ב-x = 1: y = 1 + 1 = 2

החור ב-\((1, 2)\)

💡 הסבר:

שלב 1: הפרש קוביות 🧮
x³ - 27 = x³ - 3³
= (x - 3)(x² + 3x + 9)

שלב 2: צמצום ✂️
\(f(x) = \frac{(x-3)(x^2+3x+9)}{x-3} = x^2+3x+9\)

שלב 3: מיקום החור 📍
ב-x = 3:
y = 9 + 9 + 9 = 27

חור אחד ב-\((3, 27)\)

למה לא שלושה? 💭
x³ יש שלושה שורשים מרוכבים,
אבל רק אחד ממשי!

💡 הסבר מפורט:

שלב 1: זיהוי ריבוע משוכלל 🔍
מונה: x² + 4x + 4 = (x + 2)²

שלב 2: כתיבה מחדש ✏️
\(f(x) = \frac{(x+2)^2}{x+2}\)

שלב 3: בדיקה ב-x=-2 📝
מונה: (−2+2)² = 0 ✓
מכנה: −2+2 = 0 ✓
חור!

שלב 4: צמצום ✂️
\(f(x) = \frac{(x+2)^2}{x+2} = x+2\)
(כאשר x ≠ -2)

שלב 5: מיקום החור 📍
ב-x = -2:
y = -2 + 2 = 0

שלב 6: גבול ✓
\(\lim_{x \to -2} f(x) = \lim_{x \to -2} (x+2) = 0\)

שלב 7: טבלה 📊

תשובה: חור ב-\((-2, 0)\) עם גבול 0