מקרוכלכלה יחידה 4 כלי הבנק המרכזי 2

🏛️ כלי הבנק המרכזי

פרק 4 | חלק ג': השפעה על כמות הכסף במשק

🎯 מטרות הלמידה

  • להכיר את הכלים העומדים לרשות הבנק המרכזי
  • להבין כיצד כל כלי משפיע על כמות הכסף (M)
  • להבחין בין מדיניות מוניטרית מרחיבה למצמצמת
  • לדעת לחשב שינויים ב-M כתוצאה מפעולות הבנק המרכזי

🛠️ סקירת הכלים

הכלי פעולה מרחיבה (↑M) פעולה מצמצמת (↓M)
אג"ח קנייה מהציבור מכירה לציבור
מט"ח קנייה מהציבור מכירה לציבור
הלוואות לבנקים הגדלת הלוואות הקטנת הלוואות
ריבית מוניטרית הורדה העלאה
יחס רזרבה הקטנה הגדלה

📜 קנייה/מכירה של אג"ח

📈 קניית אג"ח מהציבור

מה קורה?

  • הבנק המרכזי קונה אג"ח מהציבור
  • הציבור מקבל כסף (שקלים) תמורת האג"ח
  • יש יותר כסף במשק → ↑M

זה עירוי חיצוני חיובי!

📉 מכירת אג"ח לציבור

מה קורה?

  • הבנק המרכזי מוכר אג"ח לציבור
  • הציבור נותן כסף תמורת האג"ח
  • יש פחות כסף במשק → ↓M

זה עירוי חיצוני שלילי!

📝 דוגמה

נתון: הבנק המרכזי קנה אג"ח מהציבור ב-100 ש"ח. R = 0.2. התשלום דרך הרזרבות.

פתרון:

מכפיל = 1/0.2 = 5

ΔM = 100 × 5 = +500

💱 קנייה/מכירה של מט"ח

📈 קניית מט"ח מהציבור

מה קורה?

  • הבנק המרכזי קונה דולרים מהציבור
  • הציבור מקבל שקלים תמורת הדולרים
  • יש יותר שקלים במשק → ↑M
  • הביקוש לדולרים עולה → שער הדולר עולה (השקל נחלש)

📉 מכירת מט"ח לציבור

מה קורה?

  • הבנק המרכזי מוכר דולרים לציבור
  • הציבור נותן שקלים תמורת הדולרים
  • יש פחות שקלים במשק → ↓M
  • ההיצע של דולרים עולה → שער הדולר יורד (השקל מתחזק)

💡 קשר לשער החליפין

פעולות במט"ח משפיעות גם על כמות הכסף וגם על שער החליפין:

  • קניית מט"ח: M↑, שער הדולר ↑ (השקל נחלש)
  • מכירת מט"ח: M↓, שער הדולר ↓ (השקל מתחזק)

🏦 הלוואות מוניטריות וריבית מוניטרית

💰 הלוואה מוניטרית

הגדרה: הלוואה שהבנק המרכזי נותן לבנקים המסחריים.

הכסף נכנס לרזרבות הבנקים → הם יכולים להלוות יותר → ↑M

📊 ריבית מוניטרית

הגדרה: הריבית שהבנק המרכזי גובה על הלוואות מוניטריות.

  • הורדת ריבית מוניטרית: הבנקים יקחו יותר הלוואות → RZ↑ → ↑M
  • העלאת ריבית מוניטרית: הבנקים יקחו פחות הלוואות → RZ↓ → ↓M

⚠️ שימו לב!

הלוואה מוניטרית היא עירוי חיצוני - B משתנה.

שינוי ריבית מוניטרית משפיע על ההחלטות של הבנקים לקחת הלוואות.

📏 שינוי יחס הרזרבה

💡 מאפיין ייחודי!

שינוי יחס הרזרבה אינו עירוי חיצוני - בסיס הכסף (B) לא משתנה!

אבל הוא כן משפיע על M דרך שינוי המכפיל.

📈 הקטנת יחס הרזרבה (R↓)

  • מכפיל הפיקדונות (1/R) עולה
  • הבנקים יכולים להלוות יותר
  • D עולה, M עולה

R↓ → 1/R ↑ → D↑ → M↑

📉 הגדלת יחס הרזרבה (R↑)

  • מכפיל הפיקדונות (1/R) יורד
  • הבנקים חייבים להלוות פחות
  • D יורד, M יורד

R↑ → 1/R ↓ → D↓ → M↓

📝 דוגמה

נתון: CA = 200, RZ = 300. יחס הרזרבה יורד מ-R = 0.25 ל-R = 0.2.

מצב מוצא:

D = 300 × (1/0.25) = 300 × 4 = 1,200

M = 200 + 1,200 = 1,400

אחרי השינוי:

D = 300 × (1/0.2) = 300 × 5 = 1,500

M = 200 + 1,500 = 1,700

ΔM = +300 (למרות שב-B לא היה שינוי!)

📊 סיכום: מדיניות מוניטרית

📈 מדיניות מוניטרית מרחיבה (↑M)

מתי משתמשים? כשרוצים לעודד פעילות כלכלית (מיתון, אבטלה)

  • קניית אג"ח מהציבור
  • קניית מט"ח מהציבור
  • הגדלת הלוואות לבנקים
  • הורדת ריבית מוניטרית
  • הקטנת יחס הרזרבה

📉 מדיניות מוניטרית מצמצמת (↓M)

מתי משתמשים? כשרוצים לצנן את המשק (אינפלציה)

  • מכירת אג"ח לציבור
  • מכירת מט"ח לציבור
  • הקטנת הלוואות לבנקים
  • העלאת ריבית מוניטרית
  • הגדלת יחס הרזרבה

📐 נוסחאות מסכמות

סוג פעולה נוסחת ΔM הערות
עירוי חיצוני דרך רזרבות ΔM = עירוי × (1/R) ברירת מחדל
עירוי חיצוני דרך מב"צ ΔM = עירוי רק אם נאמר במפורש
עירוי פנימי ΔM = הפקדה × (1-R)/R B לא משתנה
שינוי יחס רזרבה M_חדש = CA + RZ×(1/R_חדש) B לא משתנה