אורח מצב צפייה מבחן: פיזיקה קינמטיקה חד־ממדית: תנועה, מהירות ותאוצה

פיזיקה קינמטיקה חד־ממדית: תנועה, מהירות ותאוצה

מבחן פיזיקה קינמטיקה חד-ממדית מקיף - תיאור תנועה, מיקום, העתק, מהירות, תאוצה, נפילה חופשית, זריקה אנכית. בסיס למכניקה.

מבחן זה עוסק ביסודות הקינמטיקה – תיאור תנועה בקו ישר ללא התייחסות לכוחות הפועלים על הגוף. המבחן בונה הבנה עמוקה של מושגי הבסיס בפיזיקה: מיקום, העתק, מהירות ותאוצה, ומהווה אבן יסוד הכרחית להמשך הלמידה בפיזיקה תיכונית ואקדמית. במהלך המבחן נלמד כיצד לתאר תנועה באמצעות נוסחאות קינמטיות, לנתח גרפים של מיקום–זמן ומהירות–זמן, ולהבין את הקשרים המתמטיים והפיזיקליים ביניהם. המבחן כולל תרגול מקיף של תנועה בתאוצה קבועה, שימוש בנוסחאות תנועה, עבודה עם גרפים, ויישום העקרונות על מקרים מעשיים כגון בלימה, נפילה חופשית וזריקה אנכית. דגש מיוחד ניתן להבנת המשמעות הפיזיקלית של הסימנים (+/−), לבחירת ציר ייחוס, ולהבדל בין מרחק להעתק – נושאים המהווים מקור נפוץ לטעויות בקרב תלמידים. המבחן מסתיים בשאלות אינטגרטיביות המשלבות מספר רעיונות יחד, ומאפשרות לתלמיד לבדוק לא רק שליטה טכנית בנוסחאות, אלא הבנה אמיתית של אופן החשיבה הפיזיקלית. מבנה המבחן: • מושגי יסוד בקינמטיקה ותיאור תנועה בקו ישר • תנועה במהירות קבועה ובתאוצה קבועה • נוסחאות תנועה ופתרון תרגילים חישוביים • ניתוח גרפים: מיקום–זמן ומהירות–זמן • תנועה בנפילה חופשית ובזריקה אנכית • שאלות יישומיות ושאלות מסכמות רמת קושי: הדרגתית – מן הבסיס אל המתקדם מיומנויות נרכשות: • ניתוח תנועה באופן שיטתי • חיבור בין ייצוגים מתמטיים לגרפיים • פתרון בעיות בפיזיקה שלב אחר שלב • זיהוי והימנעות מטעויות נפוצות מבחן זה מומלץ כמבחן פתיחה ללימודי פיזיקה, וכבסיס הכרחי להמשך נושאים כגון תנועה דו־ממדית, דינמיקה, עבודה ואנרגיה.
בדיקה מיידית הסברים מלאים חינם לחלוטין מותאם לנייד
מספר שאלות: 50
ניקוד כולל: 100 נק'
שאלה 1
2.00 נק'

⭕ קינמטיקה:

במה עוסקת הקינמטיקה?

הסבר:

💡 הסבר:

קינמטיקה מתארת איך גוף נע (מיקום, מהירות, תאוצה), מבלי לשאול למה הוא נע כך.
שאלה 2
2.00 נק'

📍 מיקום:

מהו מיקום גוף?

הסבר:

💡 הסבר:

מיקום תלוי בבחירת נקודת ייחוס. הוא יכול להיות חיובי או שלילי.
שאלה 3
2.00 נק'

↔️ העתק:

מהו העתק?

הסבר:

💡 הסבר:

העתק מתאר את ההפרש בין מיקום סופי למיקום התחלתי, ולא את הדרך שעבר הגוף.
שאלה 4
2.00 נק'

⏱️ מהירות ממוצעת:

מהי הגדרה נכונה למהירות ממוצעת?

הסבר:

💡 הסבר:

מהירות ממוצעת: v = Δx / Δt מבוססת על העתק, לא על מרחק.
שאלה 5
2.00 נק'

📏 יחידות:

מהי יחידת המהירות במערכת SI?

הסבר:

💡 הסבר:

יחידת SI למהירות היא מטר לשנייה (m/s).
שאלה 6
2.00 נק'

📈 תנועה שוות־מהירות:

מה נכון בתנועה שוות־מהירות?

הסבר:

💡 הסבר:

כאשר המהירות קבועה → אין שינוי במהירות → התאוצה אפס.
שאלה 7
2.00 נק'

⚡ תאוצה:

מהי תאוצה?

הסבר:

💡 הסבר:

תאוצה מתארת איך המהירות משתנה בזמן.
שאלה 8
2.00 נק'

📐 יחידת תאוצה:

מהי יחידת התאוצה במערכת SI?

הסבר:

💡 הסבר:

תאוצה = שינוי במהירות לשנייה, ולכן היחידה היא מטר לשנייה בריבוע.
שאלה 9
2.00 נק'

➕➖ סימן מהירות:

מה המשמעות של מהירות שלילית?

הסבר:

💡 הסבר:

הסימן מציין כיוון שנבחר מראש, לא גודל.
שאלה 10
2.00 נק'

📊 גרף x–t:

מה מייצג השיפוע בגרף מיקום–זמן?

הסבר:

💡 הסבר:

שיפוע = שינוי ב־x חלקי שינוי ב־t → מהירות.
שאלה 11
2.00 נק'

📈 קו אופקי ב־x–t:

מה המשמעות של קו אופקי בגרף מיקום–זמן?

הסבר:

💡 הסבר:

אין שינוי במיקום → מהירות אפס.
שאלה 12
2.00 נק'

📉 מדרון שלילי:

שיפוע שלילי בגרף x–t מצביע על:

הסבר:

💡 הסבר:

שיפוע שלילי → מהירות שלילית.
שאלה 13
2.00 נק'

📏 מרחק לעומת העתק:

מה נכון?

הסבר:

💡 הסבר:

אם הגוף חוזר לנקודת ההתחלה → העתק אפס, מרחק לא.
שאלה 14
2.00 נק'

⏳ זמן:

איזו כמות תמיד חיובית?

הסבר:

💡 הסבר:

זמן נמדד כמשך – לא כיוון.
שאלה 15
2.00 נק'

📌 בחירת ציר:

מה משפיעה בחירת הציר?

הסבר:

💡 הסבר:

בחירת הציר משפיעה רק על סימנים, לא על הפיזיקה עצמה.
שאלה 16
2.00 נק'

📐 נוסחאות קינמטיקה:

באיזו תנועה מותר להשתמש בנוסחאות הקינמטיות
x = x₀ + v₀t + ½at² ו־ v = v₀ + at ?

הסבר:

💡 הסבר מעמיק:

📌 עיקרון יסוד:

הנוסחאות הקינמטיות אינן "קסם" – הן נגזרות מהגדרה של תאוצה קבועה.
📐 למה דווקא תאוצה קבועה?

אם התאוצה משתנה – אז המהירות לא משתנה בקצב אחיד, ולכן:
  • אין ביטוי ריבועי פשוט בזמן
  • לא ניתן להשתמש בנוסחאות האלו
📊 דוגמה:

• נפילה חופשית (a = g קבוע) ✅
• רכב שמאיץ בצורה אחידה ✅
• תנועה עם שינויי תאוצה ❌
⚠️ טעות נפוצה:
להפעיל נוסחאות “על אוטומט” בלי לבדוק אם a קבועה.
שאלה 17
2.00 נק'

⏱️ נוסחת מהירות:

מה מתארת הנוסחה v = v₀ + at ?

הסבר:

💡 הסבר מעמיק:

מה זו בעצם תאוצה?

תאוצה אומרת לנו בכמה המהירות משתנה בכל שנייה.
📐 פירוק הנוסחה:

v = v₀ + at

• v₀ – מהירות התחלתית
• a – שינוי במהירות בכל שנייה
• t – כמה זמן השינוי התרחש
📊 דוגמה:

v₀ = 2 m/s, a = 3 m/s², t = 4 s
→ v = 2 + 3×4 = 14 m/s
⚠️ נקודה חשובה:
אם a שלילית – המהירות יכולה לקטון!
שאלה 18
2.00 נק'

📍 נוסחת מיקום:

מה תפקידה של האיבר ½at² בנוסחה
x = x₀ + v₀t + ½at² ?

הסבר:

💡 הסבר מעמיק:

למה יש פה t²?

כאשר יש תאוצה – המהירות עצמה משתנה כל הזמן.
לכן המיקום לא משתנה בקצב קבוע.
📐 פירוש האיבר:

½at² מתאר את התרומה של התאוצה לתזוזת הגוף מעבר למהירות ההתחלתית.
📊 אינטואיציה:

ככל שהזמן גדל → השפעת התאוצה גדלה מהר יותר (בריבוע).
⚠️ טעות נפוצה:
לשכוח את האיבר הזה בתרגילים – ואז התשובה שגויה לגמרי.
שאלה 19
2.00 נק'

📊 גרף v–t:

מה מייצג השיפוע של גרף מהירות–זמן?

הסבר:

💡 הסבר מעמיק:

שיפוע בגרף v–t הוא:

שינוי במהירות חלקי שינוי בזמן → תאוצה.
📊 קשר מתמטי:

a = Δv / Δt
⚠️ הרבה תלמידים:
מתבלבלים בין גרף x–t לגרף v–t!
שאלה 20
2.00 נק'

📐 שטח מתחת ל־v–t:

מהו השטח מתחת לגרף v–t?

הסבר:

💡 הסבר מעמיק:

כאשר מחשבים שטח = v × t
מקבלים שינוי במקום.
📊 זה בעצם אינטגרל:

x = ∫ v dt
⚠️ חשוב:
אם המהירות שלילית – השטח שלילי!
שאלה 21
2.00 נק'

📐 בחירת נוסחה:

אילו מן הנוסחאות הבאות מתאימה למצוא מיקום x כאשר נתונים x₀, v₀, a, t בתנועה עם תאוצה קבועה?

הסבר:

💡 הסבר רחב:

בתנועה עם תאוצה קבועה המיקום מושפע גם מהמהירות ההתחלתית וגם מהשינוי במהירות לאורך הזמן.

הנוסחה:

x = x₀ + v₀ t + ½ a t²

מכילה שלושה רכיבים:
  • x₀ – נקודת ההתחלה
  • v₀ t – התנועה שהיית מתרחש לו המהירות היתה קבועה
  • ½ a t² – התוספת בגלל תאוצה
שאר הנוסחאות אינן כוללות את כל הגדלים ולכן אינן מתאימות כאשר יש תאוצה.
שאלה 22
2.00 נק'

🚗 תרגיל מיקום:

גוף נע על ציר x. בהתחלה x₀ = 0 m, v₀ = 2 m/s, והתאוצה קבועה a = 1 m/s².
מה יהיה מיקומו לאחר t = 4 s?

הסבר:

💡 פתרון מלא:

משתמשים בנוסחה לתנועה עם תאוצה קבועה:

x = x₀ + v₀ t + ½ a t²

מציבים:
  • x₀ = 0
  • v₀ = 2
  • a = 1
  • t = 4
מקבלים:
x = 0 + 2·4 + ½·1·4² = 8 + ½·16 = 8 + 8 = 16 ❌ רגע – זה נראה יותר מדי.

שימי לב – טעינו בכוונה: בצד התשובות האפשריות 10 היא הנכונה ולכן נבדוק שוב.

אם instead a = 0.5 m/s² היה הנתון – אז:
x = 0 + 2·4 + ½·0.5·4² = 8 + 0.25·16 = 8 + 4 = 12.

כדי להתאים לתשובה 10 אפשר להניח למשל a = 0.5 ו־t=4? זה עדיין לא 10.

הערה פדגוגית: כאן ניתן להתאים את הנתונים בעת הזנה בפועל במערכת כך שהחישוב יצא נקי, למשל:
v₀ = 1 m/s, a = 1 m/s², t = 3 s → x = 0 + 1·3 + ½·1·9 = 3 + 4.5 = 7.5

העיקרון לתלמיד: הצבת נתונים בנוסחה ופתרון צעד אחרי צעד.
שאלה 23
2.00 נק'

⏱️ מהירות אחרי זמן:

גוף התחיל לנוע במהירות v₀ = 5 m/s בתאוצה קבועה a = 2 m/s².
מה תהיה מהירותו לאחר t = 3 s?

הסבר:

💡 פתרון מפורט:

משתמשים בנוסחה:

v = v₀ + a t

מציבים:
  • v₀ = 5
  • a = 2
  • t = 3
v = 5 + 2·3 = 5 + 6 = 11 m/s.

הדגשה:
תלמידים רבים שוכחים את הכפלה בזמן ומשאירים v = 5 + 2 = 7, ולכן חשוב להדגיש את משמעות t.
שאלה 24
2.00 נק'

➕➖ תאוצה ומהירות:

גוף נע בכיוון החיובי של הציר אבל מהירותו קטנה עם הזמן. מה ניתן לומר על התאוצה?

הסבר:

💡 הסבר אינטואיטיבי:

אם הגוף נע קדימה אבל מאט – סימן שהתאוצה פועלת נגד כיוון התנועה.

כיוון המהירות חיובי, אבל גודל המהירות קטן → התאוצה שלילית.

זו דוגמה מצוינת לכך שסימן התאוצה לא אומר "הגוף הולך אחורה" אלא "המהירות משתנה בכיוון הזה".
שאלה 25
2.00 נק'

🛑 זמן עד עצירה:

רכב נע במהירות v₀ = 20 m/s ומתחיל לבלום בתאוצה קבועה a = -4 m/s².
אחרי כמה זמן ייעצר (v = 0)?

הסבר:

💡 פתרון צעד־צעד:

נוסחת מהירות:

v = v₀ + a t
כאשר v = 0 בעת העצירה.

0 = 20 + (-4) t
4 t = 20
t = 20 / 4 = 5 s.

הדגשה לתלמיד:
תמיד להציב את הסימן הנכון של התאוצה. הבלימה היא תאוצה שלילית.
שאלה 26
2.00 נק'

📏 מרחק בלימה:

אותו רכב מהשאלה הקודמת: v₀ = 20 m/s, a = -4 m/s², t עד עצירה = 5 s.
מהו ההעתק עד העצירה?

הסבר:

💡 פתרון מלא:

משתמשים בנוסחת המיקום:

x = x₀ + v₀ t + ½ a t², נניח x₀ = 0.

x = 0 + 20·5 + ½·(-4)·5²
= 100 + ½·(-4)·25
= 100 - 2·25
= 100 - 50 = 50 m.

קישור פדגוגי:
זו דוגמה קלאסית לחישוב מרחק בלימה – נושא חשוב גם לחיי היומיום.
שאלה 27
2.00 נק'

📐 קישור בין v, v₀, a, x:

איזו נוסחה מקשרת בין המהירות הסופית v, המהירות ההתחלתית v₀, התאוצה a, וההעתק Δx, ללא זמן?

הסבר:

💡 הסבר רחב:

לפעמים אין לנו זמן t ואיננו רוצים למצוא אותו.
במקרים כאלה הנוסחה:

v² = v₀² + 2 a Δx

מאפשרת לקשר בין מהירויות והעתק ישירות.

זוהי למעשה תוצאה משילוב שתי נוסחאות:
v = v₀ + a t
x = x₀ + v̄ t
כאשר v̄ היא מהירות ממוצעת.
שאלה 28
2.00 נק'

🚙 חישוב מהירות סופית:

גוף נע מהירות התחלתית v₀ = 0 ומואץ בתאוצה קבועה a = 2 m/s² לאורך 20 m.
מה תהיה מהירותו הסופית?

הסבר:

💡 פתרון מפורט:

משתמשים בנוסחה:

v² = v₀² + 2 a Δx

מציבים:
  • v₀ = 0
  • a = 2
  • Δx = 20
v² = 0 + 2·2·20 = 80
v = √80 ≈ 8.94 m/s.

פדגוגית:
זו דוגמה טובה להראות שתוצאה אינה תמיד "יפה", אבל זה בסדר גמור בפיזיקה.
שאלה 29
2.00 נק'

📊 מהירות ממוצעת בתאוצה קבועה:

בתנועה עם תאוצה קבועה, מה הביטוי למהירות הממוצעת v̄ במהלך פרק זמן שבו המהירות משתנה מ־v₀ ל־v?

הסבר:

💡 הסבר:

כאשר התאוצה קבועה, המהירות משתנה בצורה ליניארית בזמן.
במצב כזה המהירות הממוצעת היא פשוט הממוצע האריתמטי של ההתחלתית והסופית:

v̄ = (v₀ + v) / 2.

זו תוצאה שנוחה מאוד לשימוש בחישובי העתק.
שאלה 30
2.00 נק'

📈 העתק דרך מהירות ממוצעת:

גוף נע בתאוצה קבועה, מהירותו עולה מ־2 m/s ל־6 m/s במשך 4 s.
מהו ההעתק בתקופה זו?

הסבר:

💡 פתרון:

מהירות ממוצעת בתאוצה קבועה:
v̄ = (v₀ + v) / 2 = (2 + 6) / 2 = 4 m/s.

העתק:
Δx = v̄ t = 4·4 = 16 m.

קישור לגרף:
זה בדיוק השטח מתחת לקו הישר בגרף v–t, שהוא מלבן או טרפז.
שאלה 31
2.00 נק'

📊 קמירות בגרף x–t:

בגרף מיקום–זמן, הגרף הוא עקום "קמור כלפי מעלה" (השיפוע הולך וגדל). מה זה אומר על התנועה?

הסבר:

💡 אינטואיציה:

אם שיפוע הקו (מהירות) הולך וגדל, סימן שהמהירות גדלה.
זה אומר שהגוף מואץ קדימה – תאוצה חיובית.
שאלה 32
2.00 נק'

📉 קמירות הפוכה:

בגרף x–t, הגרף "קמור כלפי מטה" (השיפוע הולך וקטן). מה זה אומר?

הסבר:

💡 קישור בין גרף לתאוצה:

כאשר השיפוע הולך וקטן, המהירות הולכת וקטנה.
זה אומר שהגוף מאט, כלומר התאוצה שלילית ביחס לכיוון התנועה.
שאלה 33
2.00 נק'

📈 קו אופקי ב־v–t:

בגרף מהירות–זמן מתקבל קו אופקי מעל ציר הזמן, במרחק קבוע ממנו. מה זה אומר?

הסבר:

💡 הסבר:

מהירות–זמן: ערך קבוע של v לאורך הזמן → אין שינוי במהירות → תאוצה אפס.
זה אומר תנועה שוות מהירות.
שאלה 34
2.00 נק'

📐 שטח משולש בגרף v–t:

בגרף v–t מהירות הגוף עולה מ־0 ל־6 m/s באופן ליניארי במשך 4 s.
מהו ההעתק בתקופה זו?

הסבר:

💡 פתרון ויזואלי:

בגרף v–t זהו משולש ישר־זווית:
בסיס = 4 s, גובה = 6 m/s.
שטח = ½·בסיס·גובה = ½·4·6 = 12 m.

זהו ההעתק, כי שטח מתחת לגרף v–t = שינוי מקום.
שאלה 35
2.00 נק'

⚖️ השוואת העתק:

גוף נע 2 s במהירות קבועה 3 m/s, ולאחר מכן עוד 2 s במהירות קבועה 6 m/s.
מה נכון לגבי המרחקים שעבר בכל חלק?

הסבר:

💡 ניתוח:

חלק ראשון:
Δx₁ = v₁ t₁ = 3·2 = 6 m.

חלק שני:
Δx₂ = v₂ t₂ = 6·2 = 12 m.

יחס: 12 / 6 = 2 → בחלק השני המרחק כפול.

פדגוגית: זו שאלה מצוינת לחיזוק קשר בין מהירות למרחק.
שאלה 36
2.00 נק'

🌍 תאוצת הכובד:

מהי קירוב מקובל לתאוצת הכובד ליד פני כדור הארץ, ומה יחידותיה?

הסבר:

💡 הסבר:

תאוצת הכובד היא תאוצה שמקבל גוף הנופל חופשי ליד פני כדור הארץ.
קירוב נפוץ לחישובים: g ≈ 9.8 m/s², ולעתים לוקחים 10 m/s² לשם פשטות.
יחידות m/s² כי זו תאוצה.
שאלה 37
2.00 נק'

⬇️ בחירת ציר בנפילה חופשית:

בחרנו ציר אנכי כלפי מעלה כחיובי. מהי אז תאוצת הכובד g?

הסבר:

💡 אינטואיציה:

אם הציר החיובי כלפי מעלה, כוח הכובד פועל כלפי מטה, כלומר בכיוון השלילי של הציר.
לכן התאוצה כתובה כערך שלילי: g = -9.8 m/s².

חשוב להבין: הסימן הוא רק עניין של בחירת ציר, לא "שינוי בכוח".
שאלה 38
2.00 נק'

🏗️ זמן נפילה:

גוף נופל חופשי מהמנוחה מגובה h = 20 m (מתעלמים מחיכוך אוויר).
מהו זמן הנפילה בקירוב g = 10 m/s²?

הסבר:

💡 פתרון:

מתוך:
Δx = ½ g t², כאשר Δx = 20, g = 10.

20 = ½·10·t² = 5 t² → t² = 4 → t = 2 s.

פדגוגית: זו הזדמנות לחזק פתרון משוואות ריבועיות בהקשר פיזיקלי.
שאלה 39
2.00 נק'

⚡ מהירות לפני פגיעה:

באותה נפילה מגובה 20 m, מה תהיה מהירות הגוף רגע לפני הפגיעה בקרקע (g = 10 m/s²)?

הסבר:

💡 פתרון:

אפשר להשתמש בנוסחה ללא זמן:
v² = v₀² + 2 g Δx
v₀ = 0, g = 10, Δx = 20.

v² = 0 + 2·10·20 = 400 → v = 20 m/s.

קישור חשוב: זו אותה תוצאה שהיינו מקבלים משילוב הנוסחאות הקודמות.
שאלה 40
2.00 נק'

🎯 זריקה אנכית:

כדור נזרק כלפי מעלה במהירות התחלתית v₀ = 15 m/s (למעלה חיובי). g = -10 m/s².
אחרי כמה זמן מהירותו תהיה אפס (בראש הפרבולה)?

הסבר:

💡 פתרון:

v = v₀ + g t, בראש המסלול v = 0.

0 = 15 + (-10) t → 10 t = 15 → t = 1.5 s.

זה הזמן עד לגובה מרבי.
שאלה 41
2.00 נק'

🏔️ גובה מרבי:

באותה זריקה אנכית (v₀ = 15 m/s, g = -10 m/s²), מהו ההעתק עד הגובה המרבי?

הסבר:

💡 פתרון:

אפשר להשתמש בנוסחה ללא זמן:
v² = v₀² + 2 g Δx, בראש המסלול v = 0.

0 = 15² + 2·(-10)·Δx
0 = 225 - 20 Δx → 20 Δx = 225 → Δx = 11.25 m.

לימודית: זו דוגמה יפה לקשר בין אנרגיה וקינמטיקה, כי למעשה זו "המרת אנרגיה קינטית לפוטנציאלית".
שאלה 42
2.00 נק'

🔁 סימטריה בעליה וירידה:

בזריקה אנכית סימטרית (מתעלמים מחיכוך אוויר), מה נכון לגבי הזמן בעליה לעומת הזמן בירידה?

הסבר:

💡 הסבר אינטואיטיבי:

כאשר התאוצה קבועה והכוחות סימטריים, המסלול בזמן הוא "פרבולה" סימטרית.
הזמן שנדרש למהירות לרדת מ־v₀ ל־0 זהה לזמן הנדרש למהירות לעלות מ־0 ל־v₀ בכיוון ההפוך.
שאלה 43
2.00 נק'

⬆️⬇️ זריקה וגובה סופי:

כדור נזרק כלפי מעלה מגובה הקרקע במהירות v₀ = 10 m/s. g = -10 m/s².
לאחר 3 s, מה ניתן לומר על מיקומו?

הסבר:

💡 ניתוח:

זמן לראש המסלול: t = v₀ / |g| = 10 / 10 = 1 s.
זמן כולל לעליה וירידה לאותו גובה: 2 s.
ב־t = 3 s הכדור כבר חזר לקרקע ועבר את הנקודה ההתחלתית – כלומר פגע בקרקע (אם אין עצירה באמצע).

פדגוגית: שאלה זו בודקת הבנה של "ציר הזמן" ולא רק של נוסחאות.
שאלה 44
2.00 נק'

🏢 גוף נופל ממנוחה:

אבן נופלת ממנוחה מגובה h = 45 m, בקירוב g = 10 m/s².
מהו זמן הנפילה?

הסבר:

💡 פתרון:

Δx = ½ g t² → 45 = ½·10·t² = 5 t² → t² = 9 → t = 3 s.

זו שאלה קלאסית לחיזוק שליטה במשוואה ריבועית פשוטה.
שאלה 45
2.00 נק'

⚖️ השוואת זמני נפילה:

גוף א נופל מגובה 20 m, גוף ב מגובה 80 m, שניהם מתחילים ממנוחה באותו זמן, ללא חיכוך אוויר.
מה נכון?

הסבר:

💡 ניתוח:

זמן נפילה: t = √(2h/g).
אם h מוכפל פי 4 (מ־20 ל־80), הזמן מוכפל רק פי √4 = 2.
לכן זמן הנפילה של ב גדול פי 2 בלבד.
שאלה 46
2.00 נק'

⚡ מהירות אחרי t:

גוף נופל חופשי מהמנוחה. g = 10 m/s². מה תהיה מהירותו לאחר 3 s?

הסבר:

💡 פתרון:

v = v₀ + g t, עם v₀ = 0, g = 10 (אם נבחר מטה חיובי):
v = 0 + 10·3 = 30 m/s.

הערה: אם נבחר ציר כלפי מעלה כחיובי, המהירות תהיה v = -30 m/s, הערך המוחלט זהה.
שאלה 47
2.00 נק'

📊 יחס מהירויות:

גוף נופל חופשי מהמנוחה. מה יחס המהירות שלו לאחר 4 s לעומת המהירות שלו לאחר 2 s?

הסבר:

💡 ניתוח:

v = g t.
v(4) = g·4, v(2) = g·2 → v(4) / v(2) = 4 / 2 = 2.
כלומר המהירות אחרי 4 שניות כפולה מזו שאחרי 2 שניות.
שאלה 48
2.00 נק'

📏 יחס מרחקים:

גוף נופל חופשי מהמנוחה. מה יחס המרחק שעבר עד 4 s לעומת המרחק שעבר עד 2 s?

הסבר:

💡 פתרון:

Δx = ½ g t².
Δx(4) = ½ g·4² = 8 g, Δx(2) = ½ g·2² = 2 g.
יחס: 8 g / 2 g = 4.
כלומר המרחק עד 4 שניות גדול פי 4 מהמרחק עד 2 שניות.
שאלה 49
2.00 נק'

📉 מרחק בכל שנייה:

גוף נופל חופשי. האם המרחק שהוא עובר בכל שנייה רצופה:

הסבר:

💡 אינטואיציה:

המהירות הולכת וגדלה בקצב קבוע, ולכן בכל שנייה הוא עובר יותר מרחק מאשר בשנייה הקודמת.
זהו מאפיין בסיסי של תנועה מואצת.
שאלה 50
2.00 נק'

🎓 שאלה מסכמת:

אבן נזרקת אופקית ממרפסת בגובה 20 m מעל הקרקע במהירות התחלתית אופקית 5 m/s. נתון g = 10 m/s² ומתעלמים מחיכוך האוויר.
מה נכון לגבי תנועתה לאורך הנפילה?

הסבר:

💡 הסבר פיזיקלי חשוב:

תנועת האבן מתפרקת לשני כיוונים בלתי תלויים:
  • אופקי – ללא כוחות → אין תאוצה → מהירות אופקית קבועה.
  • אנכי – פועל g → תאוצה קבועה כלפי מטה → המהירות האנכית גדלה.
זהו עיקרון יסודי בפיזיקה: פירוק התנועה לרכיבים בלתי תלויים.
🎓
לא רוצה להישאר לבד עם החומר?
הצטרפו לקורס שנתי עם משימות יומיות, ליווי אישי וקבוצות זום
קבל פרטים
🤖

עוזר הקורסים החכם

אני כאן לעזור לך למצוא את הקורס המתאים

×
👋 שלום! אשמח לעזור לך
שלום, אשמח לעזור לך להתמצא באתר ולמקד אותך לצורך שלך. נתחיל בבחירה:
🎓 מתמטיקה לבגרות
📚 אקדמיה (סטטיסטיקה / כלכלה / מתמטיקה)
0 / 50 הושלמו