מיקרוכלכלה - יתרון יחסי ויתרון מוחלט

💡 הסבר:

יתרון מוחלט = היכולת לייצר יותר יחידות ממוצר מסוים באותו זמן או עם אותם משאבים.

איך בודקים? משווים את התפוקה (כמות הייצור) של כל יצרן.

דוגמה: אם עובד א מייצר 10 כיסאות ביום ועובד ב מייצר 6 כיסאות ביום, לעובד א יש יתרון מוחלט בכיסאות.

💡 הסבר:

יתרון יחסי = היכולת לייצר מוצר בעלות אלטרנטיבית נמוכה יותר.

איך בודקים? משווים את העלות האלטרנטיבית של כל יצרן (על כמה מהמוצר השני מוותרים).

חשוב: יתרון יחסי קובע את כיוון ההתמחות והמסחר!

💡 הסבר:

כדי לקבוע יתרון מוחלט:

• משווים את התפוקה (כמה יחידות מייצרים)
• מי שמייצר יותר - יש לו יתרון מוחלט

דוגמה: משק א מייצר 100X, משק ב מייצר 80X → למשק א יתרון מוחלט ב-X

💡 הסבר:

כדי לקבוע יתרון יחסי:

• משווים את העלות האלטרנטיבית
• מי שהעלות שלו נמוכה יותר - יש לו יתרון יחסי

דוגמה: עלות X אצל א = 2Y, עלות X אצל ב = 3Y → לא יש יתרון יחסי ב-X

✗ הטענה לא נכונה!

יתרון מוחלט ≠ יתרון יחסי

יצרן יכול להיות "טוב יותר" (יתרון מוחלט) בשני המוצרים, אבל עדיין יש לו יתרון יחסי רק באחד מהם!

הסיבה: יתרון יחסי נקבע לפי עלות אלטרנטיבית, לא לפי כמות מוחלטת.

✓ הטענה נכונה!

זהו אחד הכללים החשובים ביותר:

לכל יצרן יש יתרון יחסי לפחות במוצר אחד!

גם אם יצרן "חלש" (ללא יתרון מוחלט בשום דבר), עדיין יש לו יתרון יחסי במוצר שבו הוא "פחות גרוע".

זו הסיבה שמסחר משתלם לכולם!

💡 הסבר:

כלל היתרון ההפוך:

אם ליצרן א יש יתרון יחסי ב-X, אז בהכרח ליצרן ב יש יתרון יחסי ב-Y!

למה? כי העלויות האלטרנטיביות הפוכות זו לזו:

• אם עלות X נמוכה אצל א → עלות Y גבוהה אצל א
• אם עלות Y גבוהה אצל א → עלות Y נמוכה אצל ב

💡 הסבר:

כלל העלות ההפוכה:

עלות X = 1 / (עלות Y)

חישוב:

אם עלות X = 3Y

אז עלות Y = 1/3 = 0.33 יחידות X

זה הגיוני: אם מוותרים על 3Y לכל X, אז מוותרים על 1/3 X לכל Y.

💡 הסבר:

השוואת תפוקות X:

• משק א: 40X
• משק ב: 30X

40 > 30

למשק א יש יתרון מוחלט ב-X

💡 הסבר:

השוואת תפוקות Y:

• משק א: 80Y
• משק ב: 90Y

90 > 80

למשק ב יש יתרון מוחלט ב-Y

💡 הסבר:

השוואת תפוקות:

• X: עובד א (20) > עובד ב (10) ✓
• Y: עובד א (40) > עובד ב (15) ✓

לעובד א יש יתרון מוחלט בשני המוצרים!

אבל זה לא אומר שיש לו יתרון יחסי בשניהם...

💡 הסבר:

השוואת תפוקות X:

• מדינה א: 100X
• מדינה ב: 100X

100 = 100

אין יתרון מוחלט ב-X - התפוקות שוות!

אבל במוצר Y: מדינה ב (300) > מדינה א (200), אז למדינה ב יש יתרון מוחלט ב-Y.

💡 הסבר:

השוואת תפוקות:

• תפוזים: יצרן א (50) > יצרן ב (30) → יתרון לא
• תפוחים: יצרן ב (30) > יצרן א (25) → יתרון לב

ליצרן א יתרון מוחלט בתפוזים
ליצרן ב יתרון מוחלט בתפוחים

💡 הסבר:

השוואת תפוקות:

• מכשירים: א (200) > ב (150) → יתרון לא
• מחשבים: ב (150) > א (100) → יתרון לב

למפעל א יתרון מוחלט במכשירים
למפעל ב יתרון מוחלט במחשבים

💡 הסבר:

נוסחה: עלות X = תפוקת Y / תפוקת X

חישוב:

עלות X = 60 / 20 = 3 יחידות Y

משמעות: כדי לייצר יחידת X אחת, מוותרים על 3 יחידות Y.

💡 הסבר:

נוסחה: עלות Y = תפוקת X / תפוקת Y

חישוב:

עלות Y = 20 / 60 = 1/3 יחידות X

בדיקה: עלות X × עלות Y = 3 × (1/3) = 1 ✓

💡 הסבר:

חישוב עלות X:

• משק א: 80/40 = 2Y
• משק ב: 90/30 = 3Y

עלות X אצל א (2Y) < עלות X אצל ב (3Y)

💡 הסבר:

השוואת עלויות X:

• משק א: 2Y
• משק ב: 3Y

2Y < 3Y

למשק א יש יתרון יחסי ב-X
העלות שלו נמוכה יותר!

💡 הסבר:

חישוב עלות Y:

• משק א: 40/80 = 0.5X
• משק ב: 30/90 = 0.33X

0.33X < 0.5X

למשק ב יש יתרון יחסי ב-Y

שימו לב: זה הגיוני! אם למשק א יש יתרון יחסי ב-X, אז למשק ב יש יתרון יחסי ב-Y.

💡 הסבר:

חישוב עלות X:

• עובד א: 40/20 = 2Y
• עובד ב: 15/10 = 1.5Y

1.5Y < 2Y

לעובד ב יש יתרון יחסי ב-X!

שימו לב: למרות שלעובד א יש יתרון מוחלט בשניהם, לעובד ב יש יתרון יחסי ב-X!

💡 הסבר:

חישוב עלות Y:

• עובד א: 20/40 = 0.5X
• עובד ב: 10/15 = 0.67X

0.5X < 0.67X

לעובד א יש יתרון יחסי ב-Y

סיכום: עובד א צריך להתמחות ב-Y, עובד ב צריך להתמחות ב-X!

💡 הסבר:

חישוב עלויות:

יתרון יחסי ב-X: א (2Y) < ב (4Y) → מדינה א

יתרון יחסי ב-Y: ב (0.25X) < א (0.5X) → מדינה ב

💡 הסבר:

חישוב עלויות:

• יצרן א: עלות תפוז = 60/30 = 2 תפוחים
• יצרן ב: עלות תפוז = 40/20 = 2 תפוחים

העלויות שוות!
אין יתרון יחסי לאף אחד.

זה מקרה מיוחד שבו שני היצרנים "זהים" מבחינת יעילות יחסית.

💡 הסבר:

חישוב עלויות X:

• משק א: 30/60 = 0.5Y ✓ נמוך יותר
• משק ב: 80/40 = 2Y

חישוב עלויות Y:

• משק א: 60/30 = 2X
• משק ב: 40/80 = 0.5X ✓ נמוך יותר

המלצה:
משק א יתמחה ב-X (יתרון יחסי)
משק ב יתמחה ב-Y (יתרון יחסי)

💡 הסבר:

כאשר יש יצרנים שונים ביכולות:

1. מתחילים ביצרנים עם היתרון היחסי הגדול ביותר (עלות נמוכה)
2. ככל שרוצים לייצר יותר X, צריך להעביר יצרנים פחות יעילים (עלות גבוהה יותר)
3. לכן העלות השולית עולה
4. זה יוצר עקומה קעורה

💡 הסבר:

עקומה ליניארית מתקבלת כאשר:

• כל היצרנים/עובדים זהים ביכולות
• העלות האלטרנטיבית קבועה לאורך כל העקומה
• אין הבדל מי מייצר - כולם באותה יעילות

💡 הסבר:

עקרון היתרון היחסי:

• כל משק מתמחה במוצר שיש לו בו יתרון יחסי
• כל משק מייצר יותר ממה שהוא מסוגל לצרוך
• המשקים סוחרים ומחליפים מוצרים
• שני הצדדים מרוויחים!

זה עובד גם אם למשק אחד יש יתרון מוחלט בכל דבר!

💡 הסבר מפורט:

יתרון מוחלט:

• מכוניות: א (200) > ב (100) → א
• טרקטורים: ב (200) > א (100) → ב

עלויות אלטרנטיביות:

• א: עלות מכונית = 100/200 = 0.5 טרקטור
• ב: עלות מכונית = 200/100 = 2 טרקטורים

יתרון יחסי:

• מכוניות: א (0.5) < ב (2) → א
• טרקטורים: ב (0.5) < א (2) → ב

💡 הסבר:

עלות X:

• א: 100/50 = 2Y ✓
• ב: 60/20 = 3Y

עלות Y:

• א: 50/100 = 0.5X
• ב: 20/60 = 0.33X ✓

המלצה:
עובד א - יתרון יחסי ב-X (עלות נמוכה יותר)
עובד ב - יתרון יחסי ב-Y (עלות נמוכה יותר)

💡 הסבר:

חישוב עלות X לכל עובד:

• עובד 1: 30/10 = 3Y
• עובד 2: 16/8 = 2Y ← הכי נמוך!
• עובד 3: 24/6 = 4Y

מיון לפי עלות (מהנמוך לגבוה):

1. עובד 2 (2Y) - יתרון יחסי הכי גדול ב-X
2. עובד 1 (3Y)
3. עובד 3 (4Y) - יתרון יחסי הכי קטן ב-X

כשבונים עקומת תמורה, מתחילים מעובד 2!