מקרוכלכלה פרק 6 יסודות המודל המשולב

🔗 המודל המשולב (IS-LM) - הסבר מקיף:

עד כה למדנו שני שווקים בנפרד:

שוק המוצרים:
• קובע את התוצר (Y)
• תנאי שיווי משקל: Y = AD = C + I + G

שוק הכסף:
• קובע את הריבית (r)
• תנאי שיווי משקל: M/P = L(r, Y)

המודל המשולב:
• מחבר את שני השווקים
• Y ו-r נקבעים בו-זמנית
• שינוי בשוק אחד משפיע על השני

💡 למה צריך את זה? כי Y משפיע על שוק הכסף (ביקוש לכסף), ו-r משפיעה על שוק המוצרים (השקעה וצריכה)!

🔄 המשתנים המשותפים:

1. התוצר (Y):
• בשוק המוצרים: נקבע בשיווי משקל (Y = AD)
• בשוק הכסף: משפיע על הביקוש לכסף - Y↑ → L↑

2. הריבית (r):
• בשוק הכסף: נקבעת בשיווי משקל
• בשוק המוצרים: משפיעה על I ו-C - r↑ → I↓, C↓

הקשר ההדדי:
• Y עולה → ביקוש לכסף עולה → r עולה
• r עולה → I יורד → Y יורד

💡 זה מה שיוצר את "המעגל" במודל המשולב!

📈 השפעת עליית Y על שוק הכסף:

המנגנון:
1. Y עולה = יותר עסקאות במשק
2. יותר עסקאות = צריך יותר כסף לביצוען
3. הביקוש לכסף עולה: L(r, Y↑) ↑
4. היצע הכסף קבוע (נקבע ע"י הבנק המרכזי)
5. עודף ביקוש לכסף
6. הריבית עולה עד לשיווי משקל חדש

בגרף שוק הכסף:
• עקומת הביקוש זזה ימינה
• ריבית שיווי משקל עולה

💡 זו הסיבה שהתרחבות בשוק המוצרים גורמת לעליית ריבית!

📉 השפעת עליית r על שוק המוצרים:

המנגנון:

1. השקעה (I):
• r↑ = עלות המימון גבוהה יותר
• פחות משתלם להשקיע
• I↓

2. צריכה (C):
• r↑ = יותר משתלם לחסוך
• פחות משתלם לצרוך (במיוחד בהלוואות)
• C↓

3. הביקוש המצרפי:
• AD = C↓ + I↓ + G
• AD↓

4. התוצר:
• Y = AD↓
• Y↓

💡 זו הסיבה שעליית ריבית "מצננת" את המשק!

⚖️ שיווי משקל משולב:

שני תנאים חייבים להתקיים בו-זמנית:

1. שוק המוצרים:
Y = AD = C(Y,r) + I(Y,r) + G

2. שוק הכסף:
M/P = L(Y, r)

מערכת של 2 משוואות ב-2 נעלמים:
• הנעלמים: Y ו-r
• הפתרון: Y* ו-r* (ערכי שיווי המשקל)

מנגנון ההתכנסות:
• אם יש אי-שיווי משקל בשוק אחד, יש התאמות
• עד שמגיעים לנקודה שבה שני השווקים מאוזנים

💡 בנקודה זו אין לחץ לשינוי בשום שוק!

🏛️ מדיניות פיסקלית - הסבר מלא:

מי מבצע? הממשלה (משרד האוצר)

הכלים:

1. הוצאות ציבוריות (G):
• G↑ = מדיניות מרחיבה
• G↓ = מדיניות מצמצמת

2. מיסים (T):
• T↓ = מדיניות מרחיבה (יותר הכנסה פנויה)
• T↑ = מדיניות מצמצמת

דרכי מימון:
• הנפקת אג"ח לציבור
• הטלת מסים
• הלוואה מהבנק המרכזי

ההשפעה:
• משפיעה ישירות על שוק המוצרים (AD)
• משפיעה בעקיפין על שוק הכסף (דרך Y)

💡 המדיניות מתחילה בשוק המוצרים!

🏦 מדיניות מוניטרית - הסבר מלא:

מי מבצע? הבנק המרכזי (בנק ישראל)

הכלים:

1. כמות הכסף (M):
• קניית אג"ח → M↑ (מרחיבה)
• מכירת אג"ח → M↓ (מצמצמת)

2. יחס רזרבה:
• R↓ → M↑ (מרחיבה)
• R↑ → M↓ (מצמצמת)

3. ריבית מוניטרית:
• ריבית↓ → M↑ (מרחיבה)
• ריבית↑ → M↓ (מצמצמת)

ההשפעה:
• משפיעה ישירות על שוק הכסף (r)
• משפיעה בעקיפין על שוק המוצרים (דרך I ו-C)

💡 המדיניות מתחילה בשוק הכסף!

📊 ההבדל המכריע:

משק באבטלה (Y < Y_F):
• יש משאבים לא מנוצלים (אבטלה)
• אפשר להגדיל את הייצור
• AD↑ → Y עולה
• P קבוע (אין לחץ על מחירים)
• פער דפלציוני

משק בתעסוקה מלאה (Y = Y_F):
• כל המשאבים מנוצלים
• לא ניתן להגדיל את הייצור
• AD↑ → P עולה (אינפלציה)
• Y קבוע
• פער אינפלציוני

💡 זה קריטי! אותה מדיניות נותנת תוצאות שונות לחלוטין!

🔄 מנגנון התמסורת המלא:

שלב 1 - שוק המוצרים:
G↑ → AD↑ → Y↑
(הגדלת הוצאות ממשלה מעלה את הביקוש המצרפי והתוצר)

שלב 2 - מעבר לשוק הכסף:
Y↑ → יותר עסקאות במשק
→ ביקוש לכסף (L) עולה

שלב 3 - שוק הכסף:
L↑ + היצע קבוע
→ עודף ביקוש לכסף
→ r↑

שלב 4 - חזרה לשוק המוצרים:
r↑ → I↓, C↓
→ קיזוז חלקי של עליית Y

💡 זה המעגל השלם של המודל המשולב!

📋 מדיניות פיסקלית מרחיבה:

המטרה: להגדיל את הביקוש המצרפי (AD) ואת התוצר (Y)

הכלים:

1. הגדלת G:
• יותר הוצאות ממשלתיות
• AD↑ ישירות

2. הקטנת T:
• פחות מיסים
• יותר הכנסה פנויה לציבור
• C↑ → AD↑

מתי משתמשים?
• במצב של אבטלה/מיתון
• כשרוצים לעודד את המשק

ההשפעה במודל המשולב (באבטלה):
Y↑, r↑, I↓

💡 הפוך ממדיניות מצמצמת!

📋 מדיניות מוניטרית מרחיבה:

המטרה: להוריד את הריבית ולעודד השקעות וצריכה

הכלים:

1. קניית אג"ח מהציבור:
• הבנק המרכזי משלם כסף
• M↑

2. הורדת יחס רזרבה:
• בנקים יכולים להלוות יותר
• M↑

3. הורדת ריבית מוניטרית:
• זול יותר לבנקים ללוות
• M↑

ההשפעה במודל המשולב (באבטלה):
• M↑ → r↓ → I↑, C↑ → Y↑

💡 מתחילה בשוק הכסף ועוברת לשוק המוצרים!

⚡ אפקט הקיזוז (Crowding Out):

ההגדרה:
כאשר הממשלה מגדילה את הוצאותיה, היא "דוחקת החוצה" חלק מההשקעה הפרטית.

המנגנון:
1. G↑ → AD↑ → Y↑
2. Y↑ → ביקוש לכסף↑ → r↑
3. r↑ → I↓ (ו-C↓)
4. התוצאה: G עלה, אבל I ירד

באבטלה:
• הקיזוז חלקי
• Y עדיין עולה (אבל פחות מהמכפיל הפשוט)

בתעסוקה מלאה:
• הקיזוז מלא
• Y לא עולה כלל
• G עלה = I+C ירדו באותה מידה

💡 שם נוסף: "אפקט דחיקה"

🎯 השפעת G↑ על r ו-I:

הריבית (r):
1. G↑ → Y↑
2. Y↑ → ביקוש לכסף↑
3. היצע קבוע + ביקוש↑ = עודף ביקוש
4. r↑

ההשקעה (I):
1. r↑ → עלות מימון גבוהה יותר
2. פחות פרויקטים משתלמים
3. I↓

הקשר:
• יש קשר שלילי בין r ל-I
• זה אפקט הקיזוז!

התוצאה הסופית:
• באבטלה: Y↑ (אבל פחות מהמצופה)
• בתעסוקה מלאה: Y קבוע, P↑

💡 r ו-I תמיד נעים בכיוונים מנוגדים!

🏦 השפעת M↑ (באבטלה):

שלב 1 - שוק הכסף:
• M↑ → M/P↑
• היצע עולה, ביקוש קבוע (בהתחלה)
• עודף היצע
• r↓

שלב 2 - שוק המוצרים:
• r↓ → השקעות זולות יותר
• I↑, C↑
• AD↑
• Y↑

שלב 3 - חזרה לשוק הכסף:
• Y↑ → ביקוש לכסף↑
• זה מעלה קצת את r
• אבל בסופו של דבר r עדיין נמוך יותר מההתחלה

סיכום:
• r↓ (נטו)
• Y↑
• I↑, C↑

💡 מדיניות מוניטרית מרחיבה = win-win באבטלה!

📊 פער דפלציוני:

ההגדרה:
מצב שבו התוצר בפועל נמוך מהתוצר של תעסוקה מלאה:
Y < Y_F

המאפיינים:
• יש אבטלה במשק
• משאבים לא מנוצלים
• אין לחץ על המחירים (P קבוע)
• ניתן להגדיל את התוצר

גודל הפער:
פער דפלציוני = Y_F - Y

הטיפול:
• מדיניות פיסקלית מרחיבה (G↑ או T↓)
• מדיניות מוניטרית מרחיבה (M↑)

💡 שם נוסף: "פער תוצר" או "פער אבטלה"

📊 פער אינפלציוני:

ההגדרה:
מצב שבו הביקוש המצרפי גבוה מהתוצר של תעסוקה מלאה, אך התוצר לא יכול לעלות מעבר ל-Y_F.

המאפיינים:
• המשק בתעסוקה מלאה (Y = Y_F)
• כל המשאבים מנוצלים
• עודף ביקוש גורם לעליית מחירים
• P עולה = אינפלציה

גודל הפער:
פער אינפלציוני = עודף הביקוש = AD - Y_F

הטיפול:
• מדיניות פיסקלית מצמצמת (G↓ או T↑)
• מדיניות מוניטרית מצמצמת (M↓)

💡 הפתרון: להקטין את הביקוש!

🔄 דרכי מימון הגדלת G:

1. הנפקת אג"ח לציבור:
• הממשלה לווה מהציבור
• הציבור נותן כסף ומקבל אג"ח
• יתרון: לא מעלה מיסים כרגע
• חיסרון: גירעון תקציבי, חוב גדל

2. הטלת מסים:
• הממשלה גובה יותר מהציבור
• תקציב מאוזן: G↑ = T↑
• יתרון: אין גירעון
• חיסרון: מקטין הכנסה פנויה → C↓

השוואה (באבטלה):
• אג"ח: Y עולה יותר, r עולה יותר
• מסים: Y עולה פחות (מכפיל מאוזן)

💡 לדרך המימון יש השפעה על התוצאות!

⚠️ גורמים המשפיעים על אפקט הקיזוז:

הקיזוז יהיה קטן יותר כאשר:

1. I פחות רגישה ל-r:
• r עולה אבל I כמעט לא יורד
• הקיזוז קטן

2. C פחות רגישה ל-r:
• r עולה אבל C כמעט לא יורד
• הקיזוז קטן

3. L יותר רגישה ל-r:
• אותו עודף ביקוש לכסף דורש עליית r קטנה יותר
• r עולה פחות → I יורד פחות

4. L פחות רגישה ל-Y:
• Y עולה אבל ביקוש לכסף כמעט לא עולה
• r עולה פחות

💡 במקרה קיצוני: אם I לא תלויה ב-r כלל - אין קיזוז!

📐 פתרון מפורט:

נתונים:
I = 100 - 50r
r מוצא = 0.1 (10%)
r חדש = 0.2 (20%)

מצב מוצא:
I = 100 - 50 × 0.1
I = 100 - 5 = 95

מצב חדש:
I = 100 - 50 × 0.2
I = 100 - 10 = 90

השינוי:
ΔI = 90 - 95 = -5

פרשנות:
• הריבית עלתה ב-0.1 (10 נקודות אחוז)
• ההשקעה ירדה ב-5 יחידות
• המקדם 50 מראה שכל עלייה של 0.01 ב-r מורידה 0.5 ב-I

💡 זה אפקט הקיזוז בפעולה!

🎯 סיכום מדיניות פיסקלית מרחיבה באבטלה:

התוצר (Y): ↑
• G↑ → AD↑ → Y↑
• יש משאבים פנויים שמנוצלים

הריבית (r): ↑
• Y↑ → ביקוש לכסף↑ → r↑

ההשקעה (I): ↓
• r↑ → I↓ (אפקט הקיזוז)

הצריכה (C): ?
• שני כוחות: Y↑ (מעלה C) ו-r↑ (מוריד C)
• התוצאה תלויה בחוזק היחסי

המחירים (P): קבוע!
• באבטלה יש משאבים פנויים
• אין לחץ על המחירים

💡 זכרו: באבטלה Y משתנה, P קבוע!