מקרוכלכלה יחידה 7 שוק מטח יסודות

💱 שוק מט"ח (מטבע חוץ) הוא השוק שבו:

• נסחרים מטבעות זרים (דולר, יורו, ליש"ט וכו׳)
• נקבע שער החליפין בין המטבע המקומי למטבעות זרים

בישראל המסחר במט"ח הוא חופשי, ולכן שער החליפין נקבע לפי כוחות ההיצע והביקוש בשוק.

💡 זה שונה משוק ההון (מניות) או שוק הכסף (ריבית)!

📊 שער חליפין נומינלי (e):

e = מחיר של 1$ במונחי שקלים

דוגמה:
אם e = 3.5, משמע:
1$ = 3.5 ₪

💡 שימו לב לכיוון: אנחנו מודדים כמה שקלים צריך כדי לקנות דולר אחד.

אם e עולה → צריך יותר שקלים לדולר → הדולר התייקר → השקל נחלש

📈 פיחות (Depreciation):

עלייה בשער החליפין: e↑

דוגמה:
• לפני: 1$ = 3.5 ₪
• אחרי: 1$ = 4.0 ₪

משמעות:
• הדולר התייקר
• השקל נחלש
• המטבע המקומי פוחת

💡 פיחות = השקל פוחת = e עולה = צריך יותר שקלים לדולר

📉 ייסוף (Appreciation):

ירידה בשער החליפין: e↓

דוגמה:
• לפני: 1$ = 3.5 ₪
• אחרי: 1$ = 3.0 ₪

משמעות:
• הדולר הוזל
• השקל התחזק
• המטבע המקומי התייסף

💡 ייסוף = השקל מתחזק = e יורד = צריך פחות שקלים לדולר

🛒 השפעת פיחות על יבוא ויצוא:

פיחות (e↑): הדולר יקר יותר

השפעה על יבוא:
• מוצרים מחו"ל עולים יותר בשקלים
• פחות כדאי לייבא
• Im↓

השפעה על יצוא:
• מוצרים ישראליים זולים יותר בדולרים לזרים
• יותר כדאי לייצא
• Ex↑

💡 פיחות מעודד יצוא ומצמצם יבוא - משפר את המאזן המסחרי!

🛍️ השפעת ייסוף על יבוא ויצוא:

ייסוף (e↓): הדולר זול יותר

השפעה על יבוא:
• מוצרים מחו"ל זולים יותר בשקלים
• יותר כדאי לייבא
• Im↑

השפעה על יצוא:
• מוצרים ישראליים יקרים יותר בדולרים לזרים
• פחות כדאי לייצא
• Ex↓

💡 ייסוף מעודד יבוא ומצמצם יצוא - מרע את המאזן המסחרי!

📉 עקומת הביקוש למט"ח (D):

הביקוש למט"ח מייצג את היבוא של המשק.

למה?
כדי לייבא סחורות מחו"ל, צריך לקנות מט"ח (דולרים) כדי לשלם לספקים הזרים.

הקשר עם שער החליפין:
• e↑ → יבוא יקר יותר → פחות יבוא → פחות ביקוש למט"ח
• e↓ → יבוא זול יותר → יותר יבוא → יותר ביקוש למט"ח

💡 לכן עקומת הביקוש למט"ח היא יורדת (שיפוע שלילי)

📈 היצע המט"ח (S):

S = Sₓ + CF

שני מקורות:

1. יצוא (Sₓ):
• כשמייצאים, זרים משלמים בדולרים
• הדולרים נכנסים למשק

2. תנועות הון נכנסות (CF):
• השקעות זרות במשק
• הלוואות מחו"ל
• העברות ח"צ למשק

💡 CF = Capital Flow = הון שנכנס נטו

שני המקורות מביאים מט"ח לתוך המשק!

💰 תנועות הון נכנסות נטו (CF):

CF כולל 3 מרכיבים:

1. הלוואות נטו למשק
(הלוואות מחו"ל - הלוואות לחו"ל)

2. השקעות זרות נטו במשק
(השקעות זרים בישראל - השקעות ישראלים בחו"ל)

3. העברות ח"צ נטו למשק
(מתנות שקיבלנו - מתנות שנתנו)

💡 CF חיובי = נכנס יותר הון ממה שיוצא
CF שלילי = יוצא יותר הון ממה שנכנס

🏦 CF תלוי בפער הריביות:

CF תלוי בהפרש: r - r*

כאשר:
• r = ריבית מקומית
• r* = ריבית עולמית

הלוגיקה:
• r > r* → משתלם להשקיע בישראל → הון זר נכנס → CF↑
• r < r* → משתלם להשקיע בחו"ל → הון יוצא → CF↓

💡 משקיעים מחפשים את התשואה הגבוהה ביותר!
אם הריבית בישראל גבוהה יותר - הם יעדיפו להשקיע כאן.

📈 השפעת עליית ריבית מקומית:

שרשרת ההשפעה:

r↑ → משתלם יותר להשקיע בישראל
↓
משקיעים זרים נכנסים
↓
CF↑ (תנועות הון נכנסות עולות)
↓
S↑ (היצע מט"ח עולה)
↓
e↓ (ייסוף - השקל מתחזק)

💡 ריבית גבוהה מושכת הון זר → נכנס מט"ח → השקל מתחזק!

📉 השפעת עליית ריבית עולמית:

שרשרת ההשפעה:

r*↑ → משתלם יותר להשקיע בחו"ל
↓
הון יוצא מישראל
↓
CF↓ (תנועות הון נכנסות יורדות)
↓
S↓ (היצע מט"ח יורד)
↓
e↑ (פיחות - השקל נחלש)

💡 ריבית גבוהה בחו"ל מושכת הון החוצה → יוצא מט"ח → השקל נחלש!

🏭 תנועה על עקומת הביקוש:

תנועה על העקומה נגרמת משינוי ב-שער החליפין (e).

הלוגיקה:
• e↑ → יבוא יקר יותר → Im↓ → תנועה למעלה ושמאלה על העקומה
• e↓ → יבוא זול יותר → Im↑ → תנועה למטה וימינה על העקומה

💡 תנועה על העקומה = העקומה נשארת במקום, רק נעים עליה
תנועה של העקומה = כל העקומה זזה

📊 תנועה של עקומת הביקוש:

העקומה זזה בגלל 3 גורמים:

1. שינוי בתוצר (Y):
Y↑ → יותר הכנסה → יותר יבוא → D ימינה

2. שינוי במחירים מקומיים (P):
P↑ → יבוא זול יחסית → יותר יבוא → D ימינה

3. שינוי במחירים עולמיים (P*):
P*↑ → יבוא יקר יחסית → פחות יבוא → D שמאלה

💡 Y ו-P מזיזים את D ימינה
P* מזיז את D שמאלה

📈 תנועה של עקומת ההיצע:

העקומה זזה בגלל שינויים ב-CF או ב-Sₓ:

דרך CF (ריבית):
• r↑ → CF↑ → S ימינה
• r*↑ → CF↓ → S שמאלה

דרך Sₓ (מחירים):
• P↑ → יצוא פחות תחרותי → Sₓ↓ → S שמאלה
• P*↑ → יצוא יותר תחרותי → Sₓ↑ → S ימינה

💡 r↑ ו-P*↑ מזיזים S ימינה
r*↑ ו-P↑ מזיזים S שמאלה

🔄 שער חליפין ריאלי:

שער חליפין ריאלי = e/P

כאשר:
• e = שער חליפין נומינלי
• P = רמת המחירים המקומית

מה זה מייצג?
מחיר הדולר במונחי כוח קנייה או תוצר.

💡 נקודה חשובה:
כל עוד רמת המחירים P קבועה, השער הריאלי והנומינלי מתנהגים באותה צורה.

לכן בניתוח בסיסי מתמקדים בשער הנומינלי!

⬆️ השפעת עליית תוצר על הביקוש למט"ח:

שרשרת ההשפעה:

Y↑ (תוצר עולה)
↓
הכנסה פנויה עולה (Yₐ↑)
↓
צריכה עולה - כולל מוצרים מיובאים
↓
Im↑ (יבוא עולה)
↓
D ימינה (ביקוש למט"ח עולה)

💡 יותר הכנסה → קונים יותר → גם מחו"ל → צריך יותר דולרים!

💵 השפעת ירידת ריבית על היצע המט"ח:

שרשרת ההשפעה:

r↓ (ריבית מקומית יורדת)
↓
פחות משתלם להשקיע בישראל
↓
משקיעים זרים עוזבים / פחות נכנסים
↓
CF↓ (תנועות הון נכנסות יורדות)
↓
S שמאלה (היצע מט"ח יורד)

💡 ריבית נמוכה = פחות אטרקטיבי למשקיעים זרים = פחות מט"ח נכנס!

🌍 השפעת עליית מחירים מקומיים:

P↑ משפיע על שתי העקומות:

על הביקוש (D):
• מוצרים מקומיים יקרים יותר
• יבוא זול יחסית
• Im↑ → D ימינה

על ההיצע (S) דרך Sₓ:
• מוצרים ישראליים יקרים לזרים
• יצוא פחות תחרותי
• Ex↓ → S שמאלה

💡 שני השינויים פועלים באותו כיוון → בוודאות יהיה פיחות (e↑)!

🌐 השפעת עליית מחירים עולמיים:

P*↑ משפיע על שתי העקומות:

על הביקוש (D):
• מוצרים מחו"ל יקרים יותר
• יבוא יקר יחסית
• Im↓ → D שמאלה

על ההיצע (S) דרך Sₓ:
• מוצרים ישראליים זולים יחסית לזרים
• יצוא יותר תחרותי
• Ex↑ → S ימינה

💡 שני השינויים פועלים באותו כיוון → בוודאות יהיה ייסוף (e↓)!